24 במאי 2018

שלוק/ מרי רואץ'


האוכל שלנו נכנס לפה, ממשיך בוושט, עובר לקיבה ויוצא בקקי - את זה כל ילד יודע. אבל מה לגבי כל מה שמסביב?
על טעם ועל ריח, על לעיסות ועיכול, על מבנה מערכת העיכול, ועל החוקרים שלה, על האיש עם החור בקיבה ועל האיש שלווייתן בלע אותו, על לאכול עד שמתפוצצים ועל לאכול את מי שאכל אותך, ואיך אפשר בלי פלוצים? - על כל זה כותבת מרי רואץ', עם המון הומור וסקרנות אמיתית לאוכל, לגוף ולמה שמחבר ביניהם. 
הספר, שהוא גם מרתק וגם מצחיק, מוביל את הקוראים לאורך מערכת העיכול, מהכניסה ועד היציאה, וההסברים מתובלים בתיאורי מחקרים ובסיפורים קטנים שמשכיחים את הגועל שבדרך כלל מלווה למחשבה על מערכת העיכול - החל מהרוק, דרך החיידקים בקיבה, וכלה תוצרי הפירוק שלהם, שהם משל לכל הדברים הכי מגעילים בעולם. 
הרבה אנשים הפכו את מערכת העיכול למקצוע שלהם, והם שמחו לפגוש את רואץ' ולדבר סוף סוף עם מישהו שמתעניין במה שהם עושים (שזה, כמובן, לא נושא שאפשר לדבר עליו בארוחה משפחתית בסוף יום העבודה). ביניהם - מנתחת ריחות, מומחית בטעמים של חיות מחמד,צייד אינואיטי, חוקרת רוק וחוקר גועל. רואץ' מתפעלת מהשמות שלהם, שנקראים כמו משחק מילים על מקצועותיהם, וזה מוסיף לשובבות הכללית ששורה על הספר.
עוד כותבת רואץ' על הרגלי אכילה משונים, כמו לעיסה מאות פעמים של כל ביס, וערבול בבלנדר של כל מזון לפני שהוא נכנס לפה, על איך טעמים והרגלי אכילה מתפתחים אצל ילדים, ועל אופנות מזון, ואיך הכלכלה והדרג הפוליטי מעודדים אותן לפי צרכי השעה.
"שלוק" הוא שילוב מקסים בין מידע מרתק ומעמיק על ביולוגיה ופיזיולוגיה, ובין אנקדוטות והתייחסויות משעשעות שהופך את הנושא הכבד הזה לקליל ומהנה.
בסוף הקריאה מצאתי את עצמי אומרת, בדיוק כמו שרואץ' כתבה בהקדמה - "חשבתי שזה יהיה דוחה, אבל זה ממש מעניין." אוקיי, ואולי קצת דוחה.   
מאנגלית: עתליה זילבר

3 במאי 2018

מה בין רזון לבריאות?


 איך אנחנו אוהבות לשבור מיתוסים!
בתחום שלנו, אורח חיים בריא, יש כל כך הרבה מיתוסים ודעות שגויות, שנשים (וגם גברים כמובן) פועלות לפיהן, בלי להבחין, שהן בעצם מזיקות לעצמן.
המיתוס שמקשר בין רזון לבריאות הוא אחד הנפוצים, והוא מופיע בכמה צורות:

מי שרזה היא בריאה

לא בהכרח. פעמים רבות נשים בעלות עודף משקל קל הן בריאות, כי הן יותר מודעות למה שהן אוכלות, ועושות פעילות גופנית סדירה. לא מעט נשים רזות אוכלות מזון לא בריא, מזון מתועש ומעובד, שערכו התזונתי נמוך, וחושבות שהן פטורות מפעילות גופנית, כי "אני לא צריכה לשרוף קלוריות".
אמנם נשים רזות הן בסיכון נמוך יותר ללקות במחלות לב או סוכרת, אבל אין זה אומר שהסיכון הזה הוא אפסי, ואין סיבה להגדיל אותו שלא לצורך.
את התוצאות הן עלולות להרגיש עם התבגרותן - חולשת שרירים, אוסטאופרוזיס, חוסר גמישות, קושי בקימה ובהליכה, בחיוניות ובעיות נוספות.
חשוב לאמץ הרגלים של אורח חיים בריא כבר בגיל צעיר, בלי קשר למשקל.

בשביל להיות בריאה צריך לרזות

ההרזיה מקדשת את כל האמצעים, והם רבים ומגוונים: דיאטות כסאח, המנעות ממאכלים שונים - פעם זה גלוטן, פעם פחמימות, פעם אוכלים רק כרוב, ולעתים דיאטת לחם... כולן תכתיבים מוזרים שנשים מוכנות לקח על עצמן מתוך תקווה ושאיפה להשיל קילוגרמים כמה שיותר מהר.
נכון, אנשים שמנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה ותמותה ממחלות לב או סוכרת, אבל הרזיה בדיאטות משונות, עוזרת בעיקר להשמנה חוזרת, לרוב למשקל גבוה יותר מההתחלתי.
מעל גיל 40 הירידה במשקל נעשית קשה יותר, והכשלונות מביאים ליאוש של "ניסיתי הכל, ממילא כלום לא עוזר, אז עזבתי את זה".
התמקדות באורח חיים בריא, פעילות גופנית קבועה וסדירה, הקפדה על שעות שינה ותזונה נכונה בצירוף שינוי של הרגלים אישיים יעזרו לך לרדת במשקל לאט ובצורה שנשארת לאורך זמן.

פעילות גופנית עושים כדי לרזות

ולכן נשים רבות מתחילות לעשות פעילות גופנית, ומפסיקות כי "לא ירדתי גרם".
אבל החשיבות של פעילות גופנית למצב הרוח ולהפגת הסטרס, לשמירה על כושרו של הלב וכמקור להנאה ולפעילות חברתית - גדולה מאוד.
כדי לרדת במשקל באמצעות ספורט צרך להשקיע הרבה זמן ומאמץ, וגם אז צריך לשלב אותה עם תזונה מתאימה ושעות שינה מספיקות.
כדי שתהיה לספורט השפעה מיטיבה על הבריאות, מספיק לעשות פעילות גופנית סבירה אבל מתמדת.

אם גם את מאמינה באחת האמונות האלה - כדאי לך לבוא ולשמוע למה רצוי להפריד בין רזון לבריאות ואיך אפשר לעשות את זה בקלות. איך להתמקד בפעולות שתורמות לבריאות, ולהתחיל בהן לאט ובמתינות:

הצטרפי אלינו לסדנה "לתפוס את הכדורים באוויר - איך עושים שינוי שנשאר" ביום א' 13.5.18 בשעות הבוקר בבית אניתאה בקרית אונו. כל הפרטים בלחיצה כאן.