20 באוג׳ 2017

ראיון בבלוג - עם סיגל ביצור

את סיגל ביצור הכרתי דרך המאמנת נעה שטרייכמן, שחשבה שמכיוון ששתינו עוסקות באורח חיים בריא, כדאי שנכיר זו את זו. אז נפגשנו, והיה נחמד, וחלפו כמה שנים, ולפני שנה וחצי סיגל הפכה להיות שותפתי להפצת אורח חיים בריא לנשים, כמנחה משותפת של קבוצות לאורח חיים בריא, "מפסיקות לספור מתחילות לסמוך", וכיוצרת משותפת של החוברת שלנו להדרכה ותרגול של אורח חיים בריא. לכן הגיע הזמן שאשאל אותה כמה שאלות. לשמחתי, היא הסכימה לענות:

מי את? 
אני סיגל ביצור – בת 54, נשואה ואמא לשניים. למדתי ביולוגיה המון שנים אז יש לי תואר דוקטור. מיד אחר כך עברתי לעבוד בהייטק, ועכשיו אני בקריירה השלישית שלי, מרצה ומנחת קבוצות לאורח חיים בריא.
אני אוהבת לקרוא, לתרגל יוגה ומדיטציה, לטייל, לבשל, וכשיהיה לי זמן, אחזור לעסוק בפסיפס ותחומי יצירה נוספים.

איך הגעת לעסוק במה שאת עוסקת?
לעיסוק הנוכחי שלי הגעתי כסגירת מעגל. התחלתי בעולם המדע, במחקר בסיסי. זה התחום שתמיד עניין אותי. המעבר לעולם המחשבים היה סוג של אילוץ, ואחרי 13 שנה השינוי היה הכרחי. תחום הבריאות שבו אני עוסקת כרגע משלב את ההתעניינות המדעית שלי, את היכולת ללמד ולהדריך, עם האפשרות לעזור לאנשים למצוא את הדרך שמתאימה להם לשפר את ההרגשה בהווה ולמנוע מחלות בעתיד.

מה האני מאמין שלך?
 אני מאמינה שבכל נסיבות חיינו, אנחנו יכולים לשפר. לפעמים הרבה ולפעמים מעט. התפקיד שלנו הוא לפעול לשיפור הזה בכל דרך אפשרית. לשבת ולשאול למה אני, ולהטיל אחריות על אחרים – לא מקדם ולא משנה. לשאול מה אפשר לעשות, ואיך להוציא את זה לפועל – זו הדרך לשיפור.
מה זה אורח חיים בריא בשבילך?

אורח חיים בריא מורכב מאינספור בחירות קטנות – כשהקריטריון לבחירה הוא "האם זה טוב עבורי". טוב - לא במובן של יעשה לי טוב בפה ובבטן, אלא שיתן ערך לגוף שלי ולא יזיק לו. כשמודדים בעיניים האלה, קל להתעלם מהרעש שהסביבה מציגה לנו, ולבחור באוכל אמיתי, שנותן לנו ערך תזונתי. נהיה קל לצאת מהבית ולזוז, במקום לשבת עוד שעה מול מסך, וקל גם ללכת לישון במקום לענות על עוד מייל או פוסט בפייסבוק. יש הרבה דרכים לעזור לעצמינו בבחירות האלה – תכנון, התארגנות, שיתוף חברים... המטרה היא להפוך כל בחירה כזו להרגל, כך שעם הזמן שלב ההתלבטות נחסך. 

חמש שמחות קטנות
1. יש את השמחות הקטנות שאנחנו לוקחים כמובן מאליו – אבל ככל שהחיים עוברים ברור יותר שהן לא תמיד כאלה – ארוחה משפחתית שכולם מגיעים אליה, טלפון מהבת שלי או מחברה שמזמן לא ראיתי. עם הזמן למדתי שבתוך הרעש והמהומה שאנחנו חיים בהם כדאי לעצור ולשים לב גם לקטנות.

2. בתור דחיינית שצריכה תאריכי יעד כדי לפעול, אני שמחה על כל פרוייקט שמגיע בשלום אל סופו. כאן בתמונה פרוייקט פסיפס ישן שלקח המון זמן עד שהסתיים בגלל כל מיני ענינים טכניים. מאוד גאה בעצמי שלא התייאשתי.

 
3. במישור המיקצועי, אני שמחה בכל פעם שאני מרצה ורואה את העיניים של הקהל. כשיש שם התעניינות ורצון לשמוע עוד, כשנגשים אלי בסוף ההרצאה ושואלים שאלות ומפרגנים – זו בהחלט שמחה גדולה.
4.   השמחה של הלמידה – כשאני לומדת משהו חדש ויכולה להעביר אותו הלאה, ללקוחות שלי. אני חושבת שללמוד זה הדבר שאני הכי אוהבת והכי מעניין אותי, וכשזה עוזר לי לעזור לאחרים זה שווה כפליים.
 
5. אחרונה, השמחה שעולה כשאני רואה את הילדים שלי – שהם כבר גדולים ומתחילים להכנס לחיים העצמאיים. כל אחד בדרכו ולפי יכולותיו הוא אדם שלם, ששואף לממש את עצמו ואת רצונותיו. אני שמחה שהם שואפים לעצמאות ופועלים כדי להשיג אותה.

שיר אהוב:
את הטעם המוזיקלי שלי גיבשתי בסוף שנות השבעים תחילת השמונים. שירים שאני יודעת את המילים שלהם ויכולה לשיר עם הרדיו – מה שיכול להיות מאוד מביך. בחרתי שיר של אבבא – כי אם כבר פדיחה אז עד הסוף...



ובנימה אופטימית זו, סיגל ואני מזמינות אתכן לבית החדש שלנו, "בריאת, הבית לאורח חיים בריא", שמרכז את כל הפעילות שלנו - אימון אישי, הנחיית קבוצות, הרצאות וסדנאות בישול בריא. אחלו לנו הצלחה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

כתבו לנו משהו, שלא נשב פה בחושך לבד: