החלטות חדשות לשנה חדשה

 

מי לא אוהבת לפתוח דף חדש ולהחליט שממחר הכל הולך להיות אחרת? תחילת השנה זו הזדמנות חגיגית במיוחד להחלטות כאלה, ולמרבה השמחה, בארץ יש שתי הזדמנויות כאלה - בסוף השנה העברית ובסוף השנה הלועזית. מה ההיגיון בהחלטות חדשות רק 3-4 חודשים אחרי שקיבלנו החלטות בראש השנה? אפשר להתייחס ל- 1 בינואר, כאל תיקון וכוונון של ההחלטות הקודמות. הרי בכל זאת היה לנו קצת זמן לבדוק אם אנחנו בכלל בכיוון. 

השנה, החלטנו להחליט אחרת. לא לשנות רק בשביל להגיד ששינינו, אלא לבדוק מה עבד לנו טוב השנה, ואז להמשיך עם זה. אפילו יותר חשוב, זה לבדוק באומץ מה לא עבד. אמנם אף אחד לא מבטיח שהשינוי יביא שיפור בתוצאות, אבל כבר אלברט איינשטיין אמר: זה טירוף לצפות לתוצאות אחרות אם עושים שוב ושוב אותו דבר.

החלטה קטנה יותר, אבל לא פחות חשובה מבחינתנו היא להעז. בכל פעם שאנחנו חושבות על משהו חדש, שעדיין לא ניסינו, ישר קופצות לנו המחשבות המורידות: זה לא יעבוד, זה לא יצליח, זה לא מעניין אף אחד, קשה להתמיד בזה, ועוד כל מיני קולות של שדונים מפחידים שמרפים את ידינו. אז השנה נחשוב פחות ונעשה יותר. מקסימום לא נצליח, אבל בטוח נלמד גם מהניסיון. 

 

הטיפ הכי חשוב שלנו בעניין שינויים הוא להתחיל בצעד קטן. ממש כמו לטבול את הרגל בבריכה, להרגיש את החום, ואז להכניס עוד קצת ועוד קצת, עד שאפשר לצלול פנימה ולשחות. ככה עד שהצעד הקטן הופך להצלחה ולהרגל. 

למשל, אם את רוצה להתחיל פעילות גופנית, אבל חוששת שלא תצליחי להתמיד - החליטי שאת מנסה פעם אחת: בבוקר או בערב, עם חברה או בחוג - תבחרי משהו שמושך אותך, נסי ותראי מה מתאים לך, ובמה את יכולה להתמיד. אם הצלחת פעם אחת, אולי תעשי את זה עוד פעם? ואם פעמיים - אולי מצאת את הפעילות שמתאימה לך? לכי על זה!

אז מה ההחלטה שלך לשנה החדשה? ספרי לנו בתגובות:

יושבנות - המגפה של המאה ה- 21

עם יד על הלב - כמה שעות ביום את יושבת? 

עובדת מול מחשב? מגיעה לעבודה בנסיעה? ובערב אחרי שכולם הלכו לישון - רואה טלוויזיה?
ברכותינו, את יושבת המון המון שעות, וככל הנראה לוקה ביושבנות. 

יושבנות היא לא ממש מחלה (אחרת היו קוראים לה "ישֶבֶת"), אבל היא גורמת למחלות. אורח חיים שכולל ישיבה ממושכת בעבודה, בכיתה, בנהיגה או בבית עלול לגרום לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגים של סרטן. אנשים רבים, שעבודתם כוללת ישיבה מול מחשב או נהיגה מבלים יותר משליש משעות היום שלהם בישיבה, וזה המון!

אפשר להיות גם פעילה גופנית וגם יושבנית - היושבנות היא ישיבה ממושכת, גם אם היא באה אחרי שעה של ריצה בבוקר או לפני הליכה בפארק בערב. 

גם הילדים, שבזמננו היו מבלים את ההפסקות בהתרוצצות ואת אחרי הצהרים במשחקי כדורגל בשכונה, עברו לאורח חיים יושבני, שכולל ישיבה (או שכיבה) מול מסכים. בחורף קר מדי ובקיץ חם מדי להסתובב בחוץ, והם (ומי לא, בעצם?) מעדיפים לשבת במזגן עם הטלפון, הטלוויזיה או המחשב, ואפילו להוסיף חטא על פשע, עם צלחת נשנושים.

כשמתחילים ביושבנות בגיל צעיר, זה אפילו עוד יותר מסוכן. 

אז אחרי שהפחדנו אותך כל כך, יש לנו בכל זאת בשורות טובות - אפשר למנוע יושבנות! 

המניעה מתבצעת על ידי עשיית ההיפך - תזוזה. 

אם את יושבנית בעבודה - קומי כל שעה לעשר דקות של חילוץ עצמות (לא בפינת הקפה...) עוד רעיונות:
שימי את המדפסת ומכונת הצילום רחוק מהמחשב שלך, לכי לשוחח עם עמיתים במקום להרים להם טלפון, ערכי פגישות בהליכה סביב הבניין. 

גם בבית הכלל של שעה/ 10 דקות תקף. בעשר הדקות בצעי פעילות גופנית קלה או אפילו את עבודות הבית.
והכי טוב - קבעי לך פעילות גופנית קבועה מספר פעמים בשבוע, שיעזרו לך להכניס את התזוזה לתודעה. 

עוד הרבה רעיונות לפעילות גופנית ותרגול לאימוץ ההרגל המעולה הזה תמצאי בחוברת ההדרכה והתרגול לאורח חיים בריא שלנו. את החוברת אפשר לקנות בקישור הזה

מה אוכלים כשחוזרים מבית הספר?

ילדים רבים, שאינם נשארים בצהרון, חוזרים מבית הספר הביתה, וממש לפני שהם מתיישבים להכין שיעורים (כן, בטח), הם רוצים לאכול משהו. הם פותחים את המקרר ומוציאים שניצלונים קפואים, מחממים במיקרו עם צ'יפס משקית, שופכים על זה קטשופ, והנה ארוחת צהרים לתפארת. או שלא...
איך אפשר לעזור לילדים לאכול בריא, אבל לא להשתעבד לשעות במטבח בלילה שלפני? הנה כמה הצעות: 

לילדים קטנים, שיכולים רק להפעיל את המיקרו, כדאי להכין מאכלים שאפשר לשמור במקרר כמה ימים -
קציצות, שניצלים, תבשילי בשר
לבשל כמות גדולה של פסטה, אורז או קוסקוס, ולשמור בקופסאות
לקלות ירקות ולשמור בקופסאות

לאדות ירקות וקטניות קפואים  (אפשר גם במיקרו), כמו אפונה, עדשים, כרובית ושעועית ירוקה.
אפשר להכין להם צלחות, לכסות בניילון נצמד ולהשאיר פתק נחמד עם איחולי בתאבון והוראות חימום. 

לילדים גדולים יותר, שיכולים להכין בעצמם, כדאי להכין חומרי גלם, שאותם יוכלו לערבב עם מאכלים שיכינו כשיחזרו -
חזות עוף מצופים בפירורי לחם ומוכנים לטיגון
קוסקוס, שרק צריך להוסיף לו מים רותחים
רוטב עגבניות שיוסיפו לשקשוקה
וכמובן, כל הירקות והקטניות שהוזכרו לעיל, כי חשוב שבכל ארוחה יהיו ירקות לפחות מחצית מהצלחת. 

כל הרעיון - להכין מראש בקלות, ולא לעבוד שעות על דברים שצריכים להיות מוגשים באותו רגע - מונגש לאמהות ולאנשים עסוקים בכלל בסדנת "הכינותי מראש". המועד הבא - ממש אחרי החגים. רוצה לדעת איך עושים את זה, כולל מתכונים והתנסות? לפרטים לחצי כאן

מה עבד לך השנה?

ראש השנה הוא זמן טוב לעצור ולעשות חשבון נפש בהרבה תחומים בחיים. איך עושים את זה? נשאל את עצמנו שאלות שיעזרו לנו להבין כמה הישגים השגנו השנה ואיך השגנו אותם. 
קחי לך דף ועט, שעה פנויה ושקטה ושאלי את עצמך:
 
איזה הישגים השגתי השנה?______________
מה בי איפשר את ההצלחות? _____________________
איך אני יכולה לרתום את החוזקות והיכולות האלה להצלחות נוספות בשנה הקרובה? _____________

אפשר להסתכל גם על מה פחות עבד. 

מה רציתי להשיג ולא השגתי בסופו של דבר?  _______________
מה אעשה אחרת בפעם הבאה? ____________________
מה או מי עלול להפריע לי? _________________

אפשר לעשות את חשבון הנפש הזה פעם בשנה, ולהסתכל על מאורעות והישגים גדולים. כשרוצים לעשות שינוי ולאמץ הרגלים חדשים, מומלץ להציב מטרה שבועית, להסתכל לאחור מדי שבוע, ולסקור מה עבד ומה פחות. 

השאלות האלה ודומות להן נמצאות בחוברת שלנו "מפסיקות לספור מתחילות לסמוך - חוברת הדרכה ותרגול לאורח חיים בריא", בתבנית שבועית, שמאפשר מעקב צמוד אחרי משימות קטנות, שמאפשרות שינוי גדול. אז אם את רוצה להתחדש השנה בחיים בריאים יותר ובתשומת לב לגוף שלך, ללמוד איך לעשות את זה נכון, ולקבל ליווי צמוד - עכשיו במבצע לראש השנה - 70 ש"ח במקום 87 ש"ח. לפרטים נוספים ולרכישה, לחצי כאן.

איך להקנות לילדים הרגלי אכילה בריאים?

 
נשים רבות מספרות לנו שהיו מאוד רוצות לאמץ הרגלי אכילה בריאים יותר, אבל הן צריכות להתחשב במה שהילדים אוהבים. והילדים, מה לעשות, אוהבים מאכלים מתוקים מדי, מלוחים מדי ועמוסים בשמן. לאוכל בריא הם קוראים "לא טעים", ומסרבים אפילו לנסות. נשמע מתסכל, נכון? איך בכל זאת אפשר להעביר את הבית כולו לאכילה בריאה יותר, ועל הדרך גם לשפר את האווירה המשפחתית? הנה שישה טיפים, שמתאימים גם לילדים קטנים וגם לנוער:

1. חלוקת עבודה - ההורים קובעים את הדברים הגדולים: מתי אוכלים, איפה אוכלים (ליד שולחן האוכל, בלי מסכים), סוגי המאכלים והמגוון. הילדים קובעים את הדברים שנוגעים להם: מה מכל המגוון הם אוכלים, תוך הקפדה (שלהם!) שהצלחת תהיה מגוונת בצבעים ובסוגי המאכלים (כלומר, לא רק פסטה או רק לחם עם גבינה, אלא גם ירקות, וחלבון כמו ביצה או טונה). 

2. הקפידו על ארוחות בזמנים קבועים - סדר יום קבוע וידוע מראש עוזר לתכנן את כל הפעילויות וכמובן גם את הארוחות. הילדים ואתם יכולים לפנות זמן ולאכול יחד, ואז תוכלו לוודא שהם אוכלים מה שהם צריכים לאכול. 

3. בלי חטיפים בין הארוחות - ארוחות בזמנים קבועים ילמדו את הילדים להקשיב לתחושות הרעב והשובע שלהם. נשנושים לאורך כל אחר הצהרים יגרום למנגנון הרעב "להרדם", וכמובן, ימלא להם את הבטן במאכלים בלתי מזינים.

 

4. בלי דילים - אם הילד לא רוצה לאכול מאכל מסויים או לגמור מהצלחת, אל תכריחו או תבטיחו לו משהו בתמורה. זה רק יגרום למריבות איתכם ולבניית תסכולים ותסביכים סביב אוכל. עדיף לשאול אותו מה הוא לא אוהב במאכל, ולנסות להתגבר על זה בעקיפין (למשל, יש שלא אוהבים ירקות בצבע מסויים כמו כרוב סגול או פלפל אדום, אבל יסכימו לאכול כרוב לבן או פלפל צהוב). ותמיד - אם הילד אומר שהוא לא רעב יותר, עדיף להאמין לו מאשר להכריח אותו להתעלם מתחושותיו. 

5. הוו דוגמא אישית - היחס שלכם לאוכל, משפיע גם על הילדים. אל תגידו על מאכלים שהם משמינים, אל תגידו איכס על אוכל ואל תצפו שהילדים יאכלו בריא, אם אתם אוכלים ג'אנק. 

6. המשיכו לנסות - גם אם הילדים לא הסכימו לאכול מאכל מסויים, אל תתייאשו. נסו שוב בארוחה הבאה, בצורת הכנה אחרת. לוקח זמן להתרגל לטעמים חדשים, וכדאי לנסות לפחות 10 פעמים. יש ילדים שמשתמשים באוכל בתור משחק כוח עם ההורים, וכדאי להבין האם הילד באמת לא אוהב את המאכל או שהוא מנסה להגיד "אל תחליטו עלי".

רוצה לדעת עוד על איך עושים שינוי? בואי לסדנה החווייתית שלנו "לתפוס את הכדורים באוויר - איך לעשות שינוי שנשאר", שתתקיים ב- 24.7.18 בשעות הבוקר בגבעת שמואל. לפרטים והרשמה לחצי כאן.

שינה טובה

שליש מחיינו עובר עלינו בשינה. לבריאות טובה ותפקוד יומיומי תקין יש צורך בשינה איכותית במשך פרק זמן, המשתנה לפי הגיל.
החיים המודרניים גרמו לכך שהאדם כבר לא מתעורר בזריחת החמה ונרדם בשקיעתה. האור המלאכותי, מכשירי חשמל כמו מחשב, טלפון וטלוויזיה, עבודה בשעות מאוחרות ועיסוקים שונים גורמים לאנשים ללכת לישון הרבה יותר מאוחר מהרצוי, מה שעלול לגרום לחסך שינה ולנדודי שינה.
נדודי שינה או שינה בלתי-מספקת משפיעים לרעה על איכות החיים והבריאות - עייפות, מצב רוח ירוד, השפעות על הריכוז והזיכרון, כעס ועצבנות. נדודי שינה יכולים להתבטא בקשיי הירדמות, אך גם ביקיצות מרובות בלילה ובשינה שטחית, שאינה מאפשרת חלומות. ישנם הרבה מיתוסים הקשורים בשינה, והפעם אנחנו רוצות לשבור שלושה מיתוסים נפוצים:

שנת לילה ארוכה עוזרת לתפקוד טוב יותר למחרת

לא בהכרח. מה שחשוב זה איכות השינה, הקפה של כל מחזור השינה, כולל הגעה לשנת חלום. אמנם שינה קצרה מ- 6 שעות משפיעה לרעה על הבריאות, אך כך גם שינה ארוכה מ- 9 שעות, עקב הגדלת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

שנת צהרים מונעת הרדמות בלילה

בעיקרון, זה נכון: שינה ממושכת בצהרים מקשה על ההרדמות בלילה. מצד שני,  יש הבדלים בשעון הביולוגי של כל אחד ואחת. יש אנשים שישנים שנת צהרים ונרדמים מצויין בלילה, ויש שערים כל היום, ואפילו בלילה לא מצליחים להרדם. ההמלצה היא לנמנם כ 20-30 דקות בצהרים ולא לישון שינה עמוקה וממושכת. כך מטעינים את הגוף באנרגיה ועוברים בשלום את משבר הצהרים, אבל לא פוגעים באפשרות להרדם בלילה.

אם לא ישנים מספיק בלילה, אפשר להשלים בצהרים. אז זהו, שלא כדאי. בשנת הלילה הגוף עובר את כל שלבי השינה - משינה קלה דרך עמוקה עד לשנת חלום מספר פעמים (מחזורי שינה). כשישנים במהלך היום, האיכות שונה לחלוטין, והשינה לא מאפשרת הרפיה וטעינת מצברים כמו שנת הלילה.
אפשר להשלים בצהרים חסך שינה של לילה אחד, אך חסך שינה שנצבר לאורך זמן לא ניתן להשלמה, והשנ"צ לא תפצה על כל הימים שבהם חלה פגיעה בתפקוד, עקב מיעוט שינה.

כן, גם שינה היא חלק מאורח חיים בריא, ואם את לא מרוצה מהשינה שלך, את מוזמנת לסדנה החווייתית שלנו "לתפוס את הכדורים באוויר - איך לעשות שינוי שנשאר", שתתקיים ב- 20.6.18 בשעות הבוקר בגבעת שמואל. לפרטים והרשמה לחצי כאן.

למה את ממשיכה לאכול גם כשאת שבעה?

בטח גם לך קרה, שהתיישבת לאכול, מילאת צלחת, גמרת לאכול, ואז הושטת יד לקחת עוד, ועוד, ואולי עוד קצת. ואז, אחרי שגמרת גם את העוד קצת, את הרגשת מפוצצת, ושאלת את עצמך "למה?". למה שוב אכלתי יותר מדי, למה שוב לא התאפקתי, למה שוב הייתי חזירה.
אז בפוסט הזה אנחנו רוצות לדבר קצת על ה"למה". למה את ממשיכה לאכול, גם כשאת בעצם שבעה, וגם כשאת יודעת שזה לא עושה לך טוב. 

הסיבה העיקרית לאכילה מעבר לתחושת השובע היא שאת אוכלת לא מתוך רעב, אלא מתוך שלל סיבות אחרות. לכן, קל להתעלם מתחושת השובע, ולהאחז בסיבות האלה כדי להמשיך לאכול. הנה כמה מהן: 

1. חייבים לגמור מהצלחת

את מרגישה שאת חייבת לגמור מהצלחת כי ככה חינכו אותך. בין אם אמרו לך שיש ילדים רעבים באפריקה ולא נעים מהם, ובין אם הסיבה היא שאמא או סבתא טרחו על הכנת האוכל כל היום, וזאת התודה שמגיעה להן, ובין אם את במסעדה וכבר שילמת על המנה הענקית הזאת - כל אלה מייצרים תחושת חובה, במיוחד אצל נשים שרגילות לרצות, ומפעילות לחץ פנימי להמשיך ולאכול. אם תזכרי שמה שחשוב לך זה להרגיש טוב עם הגוף שלך, תוכלי לבחור לעצור כשאת מרגישה שבעה.

2. אכילה מוסחת

כשעושים משהו תוך כדי אכילה - שיחה, קריאת עיתון או ספר, או גלישה בנייד - המוח לא קולט את פעולת האכילה. גם אם הקיבה משדרת למוח, שהיא כבר מלאה, האיזורים במוח שאחראים על ההנאה מהאוכל לא הצליחו לקלוט שהיתה כאן ארוחה, ושאפשר לעצור. האכילה כוללת חוץ מהכנסת החומרים המזינים לקיבה, גם הנאה מהמראה, מהטעם ומהריח של האוכל, ולכל אלה אי אפשר לשים לב אם עושים משהו אחר תוך כדי. לכן כדאי להקדיש את הארוחות לאכילה בלבד, ולא להתעסק בשום דבר במהלכן, גם אם אוכלים לבד לגמרי. 

 3. אכילה רגשית

אם את אוכלת לא בגלל שאת רעבה, אלא בגלל עצבים או שיעמום, לחץ או בדידות - האוכל יספק הקלה לאותם רגעים של האכילה בלבד, ולאחר מכן תישארי עם הרגשות הקשים, ושוב לא תוכלי להתעלם מהם. אוכל אף פעם לא יוכל לספק נחמה, אלא רק הסחת דעת רגעית, והנטייה לאכול הרבה כדי לא להתמודד עם רגשות, לא תביא להקלה. חשוב לתת לרגשות האלה מקום, להתייחס אליהם, וללמוד איך להתמודד איתם, ולא לנסות להסתיר אותם בעזרת אכילה.

אם גם את מוצאת את עצמך אוכלת בגלל הסיבות האלה ואחרות, וכבר ניסית המון פעמים לשנות את דרך האכילה שלך, אבל לא הצלחת,
את מוזמנת לסדנא שלנו "לתפוס את הכדורים באוויר - איך עושים שינוי שנשאר", שתתקיים ב20.6.18 בשעות הבוקר בגבעת שמואל. במהלך הסדנא, נדבר על המוטיבציה לשינוי, על מה שחוסם ומה שעוזר ליצור שינוי שנשאר לאורך זמן, ותצאי לדרך עם תוכנית פעולה. לפרטים נוספים והרשמה - לחצי כאן.

שלוק/ מרי רואץ'

האוכל שלנו נכנס לפה, ממשיך בוושט, עובר לקיבה ויוצא בקקי - את זה כל ילד יודע. אבל מה לגבי כל מה שמסביב?
על טעם ועל ריח, על לעיסות ועיכול, על מבנה מערכת העיכול, ועל החוקרים שלה, על האיש עם החור בקיבה ועל האיש שלווייתן בלע אותו, על לאכול עד שמתפוצצים ועל לאכול את מי שאכל אותך, ואיך אפשר בלי פלוצים? - על כל זה כותבת מרי רואץ', עם המון הומור וסקרנות אמיתית לאוכל, לגוף ולמה שמחבר ביניהם. 

הספר, שהוא גם מרתק וגם מצחיק, מוביל את הקוראים לאורך מערכת העיכול, מהכניסה ועד היציאה, וההסברים מתובלים בתיאורי מחקרים ובסיפורים קטנים שמשכיחים את הגועל שבדרך כלל מלווה למחשבה על מערכת העיכול - החל מהרוק, דרך החיידקים בקיבה, וכלה תוצרי הפירוק שלהם, שהם משל לכל הדברים הכי מגעילים בעולם. 
הרבה אנשים הפכו את מערכת העיכול למקצוע שלהם, והם שמחו לפגוש את רואץ' ולדבר סוף סוף עם מישהו שמתעניין במה שהם עושים (שזה, כמובן, לא נושא שאפשר לדבר עליו בארוחה משפחתית בסוף יום העבודה). ביניהם - מנתחת ריחות, מומחית בטעמים של חיות מחמד,צייד אינואיטי, חוקרת רוק וחוקר גועל. רואץ' מתפעלת מהשמות שלהם, שנקראים כמו משחק מילים על מקצועותיהם, וזה מוסיף לשובבות הכללית ששורה על הספר.
עוד כותבת רואץ' על הרגלי אכילה משונים, כמו לעיסה מאות פעמים של כל ביס, וערבול בבלנדר של כל מזון לפני שהוא נכנס לפה, על איך טעמים והרגלי אכילה מתפתחים אצל ילדים, ועל אופנות מזון, ואיך הכלכלה והדרג הפוליטי מעודדים אותן לפי צרכי השעה.
"שלוק" הוא שילוב מקסים בין מידע מרתק ומעמיק על ביולוגיה ופיזיולוגיה, ובין אנקדוטות והתייחסויות משעשעות שהופך את הנושא הכבד הזה לקליל ומהנה.
בסוף הקריאה מצאתי את עצמי אומרת, בדיוק כמו שרואץ' כתבה בהקדמה - "חשבתי שזה יהיה דוחה, אבל זה ממש מעניין." אוקיי, ואולי קצת דוחה.   

מאנגלית: עתליה זילבר

מה בין רזון לבריאות?

 איך אנחנו אוהבות לשבור מיתוסים!
בתחום שלנו, אורח חיים בריא, יש כל כך הרבה מיתוסים ודעות שגויות, שנשים (וגם גברים כמובן) פועלות לפיהן, בלי להבחין, שהן בעצם מזיקות לעצמן.
המיתוס שמקשר בין רזון לבריאות הוא אחד הנפוצים, והוא מופיע בכמה צורות:

מי שרזה היא בריאה

לא בהכרח. פעמים רבות נשים בעלות עודף משקל קל הן בריאות, כי הן יותר מודעות למה שהן אוכלות, ועושות פעילות גופנית סדירה. לא מעט נשים רזות אוכלות מזון לא בריא, מזון מתועש ומעובד, שערכו התזונתי נמוך, וחושבות שהן פטורות מפעילות גופנית, כי "אני לא צריכה לשרוף קלוריות".
אמנם נשים רזות הן בסיכון נמוך יותר ללקות במחלות לב או סוכרת, אבל אין זה אומר שהסיכון הזה הוא אפסי, ואין סיבה להגדיל אותו שלא לצורך.
את התוצאות הן עלולות להרגיש עם התבגרותן - חולשת שרירים, אוסטאופרוזיס, חוסר גמישות, קושי בקימה ובהליכה, בחיוניות ובעיות נוספות.

חשוב לאמץ הרגלים של אורח חיים בריא כבר בגיל צעיר, בלי קשר למשקל.

בשביל להיות בריאה צריך לרזות

ההרזיה מקדשת את כל האמצעים, והם רבים ומגוונים: דיאטות כסאח, המנעות ממאכלים שונים - פעם זה גלוטן, פעם פחמימות, פעם אוכלים רק כרוב, ולעתים דיאטת לחם... כולן תכתיבים מוזרים שנשים מוכנות לקח על עצמן מתוך תקווה ושאיפה להשיל קילוגרמים כמה שיותר מהר.

נכון, אנשים שמנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה ותמותה ממחלות לב או סוכרת, אבל הרזיה בדיאטות משונות, עוזרת בעיקר להשמנה חוזרת, לרוב למשקל גבוה יותר מההתחלתי.
מעל גיל 40 הירידה במשקל נעשית קשה יותר, והכשלונות מביאים ליאוש של "ניסיתי הכל, ממילא כלום לא עוזר, אז עזבתי את זה".
התמקדות באורח חיים בריא, פעילות גופנית קבועה וסדירה, הקפדה על שעות שינה ותזונה נכונה בצירוף שינוי של הרגלים אישיים יעזרו לך לרדת במשקל לאט ובצורה שנשארת לאורך זמן.

פעילות גופנית עושים כדי לרזות

ולכן נשים רבות מתחילות לעשות פעילות גופנית, ומפסיקות כי "לא ירדתי גרם".
אבל החשיבות של פעילות גופנית למצב הרוח ולהפגת הסטרס, לשמירה על כושרו של הלב וכמקור להנאה ולפעילות חברתית - גדולה מאוד.
כדי לרדת במשקל באמצעות ספורט צרך להשקיע הרבה זמן ומאמץ, וגם אז צריך לשלב אותה עם תזונה מתאימה ושעות שינה מספיקות.
כדי שתהיה לספורט השפעה מיטיבה על הבריאות, מספיק לעשות פעילות גופנית סבירה אבל מתמדת.

אם גם את מאמינה באחת האמונות האלה - כדאי לך לבוא ולשמוע למה רצוי להפריד בין רזון לבריאות ואיך אפשר לעשות את זה בקלות. איך להתמקד בפעולות שתורמות לבריאות, ולהתחיל בהן לאט ובמתינות:

הצטרפי אלינו לסדנה "לתפוס את הכדורים באוויר - איך עושים שינוי שנשאר" ביום א' 13.5.18 בשעות הבוקר בבית אניתאה בקרית אונו. כל הפרטים בלחיצה כאן.

למה אוכלים במצבי סטרס?

סטרס, "עקה" בעברית, יכול להמשך זמן קצר מאוד, למשל כשמישהו נכנס למסלול הנסיעה שלנו ואנחנו נאלצים לעצור במהירות, או למשך זמן ממושך, כמו בעבודה מלחיצה או חשבון בנק במינוס. 

הסטרס קצר המועד גורם לתגובה של fight or flight - להלחם או לברוח, שבה הגוף עושה רק מה שהוא חייב -  לחשוב בבהירות ולהגיב במהירות. אין זמן ומשאבים להתעסק בפעולות לא חשובות כמו אכילה. ולכן הגוף מפריש אדרנלין, שמעכב את תחושת הרעב. מכירה את אלה שלא אוכלים לפני מבחן או מצגת חשובה? הם נלחצו לפני זמן קצר ולא מסוגלים להכניס כלום לפה. 

הסטרס המתמשך גורם ללחץ מתון שאינו מצריך תגובות חריפות, ולכן מופרש ההורמון קורטיזול. אחד מתפקידיו של הקורטיזול הוא לעודד את הגוף לחדש מאגרי האנרגיה שלו, שהתדלדלו כתוצאה מהתמודדות עם לחץ, ולכן רמות גבוהות של קורטיזול בדם גורמת לתחושה בלתי נגמרת של תאבון מוגבר. עודף התאבון הזה גורם להצטברות של שומן בטני, שהוא השומן המסוכן למחלות לב וכלי דם וסוכרת.

אז מה אוכלים בתקופות של לחץ? מזון "מנחם" שהוא שומני, עתיר סוכר וטעים, כמו חטיפים, מאפים ומתוקים, ובקיצור - פחמימות. האוכל הוא עתיר קלוריות כדי לספק את האנרגיה הזמינה שהגוף הלחוץ צריך, והטעם הטוב שלו מפעיל איזורים במוח שמזכירים לנו דברים נעימים ומשרי ביטחון, כמו בישולים מבית אמא.

במצבים של לחץ מתמשך יורדות רמות הסרוטונין, שאחראי על מצב רוח טוב. כאשר אוכלים פחמימות, רמותיו עולות, ואיתו מצב הרוח. כך שזו עוד סיבה לרצון העז לאכול אוכל עתיר קלוריות וטעים, כאשר נמצאים בלחץ. 

ההשמנה במצבי לחץ לא נובעת רק מהאוכל המנחם, אלא גם מאורח חיים בלתי-בריא באופן כללי. אנשים לחוצים נוטים לא לעשות פעילות גופנית, כי אין להם פנאי ופניות רגשית להשקיע בעצמם. המתח המתמשך עלול לגרום לנדודי שינה ולבעיות שינה, כך שהם גם ישנים פחות ושנתם פחות טובה. גם מיעוט פעילות גופנית ושעות שינה הם גורמי סיכון למחלות מטבוליות, ולכן חשוב להפחית את המתח המתמשך.

איך עושים את זה?
מחליטים לעשות משהו טוב למען עצמך - פעילות גופנית, אפילו מתונה, משפיעה נפלאות על מצב הרוח, כך גם פגישות עם חברות ובילוי זמן עם המשפחה הקרובה. הקפדה על סדר יום שכולל ארוחות קבועות תמנע מצבים של נשנוש אוכל מנחם ומשמין.

בסדנא "לתפוס את הכדורים באוויר - איך לעשות שינוי שנשאר", אנחנו מלמדות איך לצאת מהמצב המעגלי המלחיץ של דיאטה ואיך לאמץ הרגלים של אורח חיים בריא, שעוזרים לשמור על מצב רוח טוב ונינוחות לאורך שנים. מעוניינת? לחצי על הקישור