‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכה. הצג את כל הרשומות

19 בדצמ׳ 2017

סופגנית/ ג'ולי מרפי

וילודין היא תיכוניסטית שמנה מעיר קטנה בטקסס, שמפורסמת בשני אירועים - תחרות מלכת היופי המקומית ומשחקי נבחרת הפוטבול שלה. שני התחומים האלה מסמלים את האפשרות לצאת מהעיירה ולפרוץ לעולם הגדול, ומי שלא משתתף בהם, כשחקן או כצופה - הוא אאוטסיידר. 
ויל היא סוג של אאוטסיידרית - אמה היא המנחה והמארגנת של תחרות היופי, שמעבירה חודשים שלמים בהכנה לתחרות. מכיוון שויל לא עונה על מודל היופי הנהוג בתחרות, היא לא מתעניינת בתחרות בכלל, למגינת ליבה של אמה. 
אחרי שנים של מריבות על המשקל והמראה, אמה של ויל התייאשה, והיא רק מזכירה לה מדי פעם להשגיח על מה שנכנס לה לפה, כדי שלא תגמור כמו דודתה, שמתה מסיבוכים של משקל יתר. 
ויל, כמו דודתה וחברתה הטובה והיפה אלן, מעריצה את הזמרת דולי פרטון, שאותה היא מחשיבה כמישהי שעושה מה שבא לה גם אם זה לא מקובל, ושיריה מהווים לה השראה. בעיירה שבה הכי חשוב זה להראות כמו כולם ולהתנהג כמו כולם, הערצת דולי פרטון היא מעשה חתרני בפני עצמו.
כאשר ויל מתאהבת בנער שלומד איתה, ונער נוסף מחזר אחריה, היא מבינה שיש לה אפשרויות בחירה וכוח לשנות את החיים שלה, והיא עושה מעשה, שסוחף אחריו בנות נוספות מהשכבה, מעצבן את אמא שלה, ומפתיע את כל העיירה.

מה שמיוחד בספר, הוא המודעות העצמית והקבלה של וילודין את עצמה כנערה שמנה. היא לא אכולת שנאה עצמית ולא מנסה לשנות את מראיה, למרות שהיא מודעת מאוד לאיך שהחברה תופסת אותה. היא מתנהלת בעולם בביטחון עצמי שנובע מהערכתה את יכולותיה ומשנינותה, ומתעלמת מאמירות של הסובבים אותה בדבר משקלה וצורתה החיצונית. 
ויל לא מושלמת. הרבה מהבחירות שלה בסיפור מציגות אותה כאגואיסטית, מבולבלת וחברה איומה, אבל מי מאיתנו לא התנהג ככה אי פעם? זה רק גורם לה להראות אנושית ואמיתית, ולקוראים - להזדהות איתה.
הסיפור מסופר בגוף ראשון, והוא מובא בלשונה מלאת ההומור והשנינות של ויל, שמסתכלת באופן ייחודי על העולם. 
הספר לא מקעקע את מודל הגוף המקובל כיום, אלא מציע עוד תחומים שעל פיהם אפשר להעריך אנשים, פרט לצורה החיצונית, כמו אישיות, תחביבים וכשרונות. בהציגו גיבורה שעונה על הקריטריונים האלה, הוא מתאים לנשים בכל הגילאים - החל מנערות, שיכולות להזדהות עם החוויות שוויל עוברת, וכלה בנשים מבוגרות, כי אף לא מאוחר להפנים את המסר של אהבה עצמית וקבלה עצמית, בלי קשר לצורה החיצונית.

מאנגלית: נעה שביט

לקריאת פרק ראשון לחצו כאן
 

14 בדצמ׳ 2016

סופגניות - כן או לא?



חנוכה בפתח, הקונדיטוריות במתח, ושר הבריאות, שכבר הביע את דעתו בעבר בענייני תזונה נכונה, קורא לציבור להמנע מאכילת סופגניות. 
קמח לבן, המון סוכר ועוד יותר המון שמן, החומרים שמהם מורכבות הסופגניות, באמת לא נשמעים כמו מתכון לבריאות טובה. גם המספרים מהלכים אימים - בכל סופגניה יש כ- 500 קלוריות, שזה בסביבות 70 קלוריות לביס. ב- 500 קלוריות אפשר לאכול ארוחה שלמה, שכוללת בשר (צלוי), פסטה או אורז, ומנת ירקות מבושלים או  מאודים. ארוחה כזו היא כמובן הרבה יותר מזינה ומשביעה, וכוללת ערכים תזונתיים מגוונים. 
מצד שני, להפוך את הסופגניות לאויבות הבריאות זה די קיצוני. סופגניה, ממש כמו מצה בפסח ואוזן המן בפורים, היא מסמלי חג החנוכה, שהוא חג משפחתי וחברתי (תלוי עם מי אתן בוחרות להדליק נרות...), שמכניס קצת אור וחום  בחושך החורפי. נכון, ממש לא חובה לאכול סופגניות, ואפשר להחליף אותן בפחמימות יותר "בריאות" (או בירקות מאודים), אבל סופגניות הן חלק מאווירת החג ומהכייף.
בקבוצות לאורח חיים בריא "מפסיקות לספור, מתחילות לסמוך", שאני מנחה יחד עם סיגל ביצור, אנחנו מלמדות, שמי שסומכת על הגוף שלה כל השנה, לא צריכה לזכור כמה קלוריות יש בסופגניה, ובטח לא לספור אותן ולחשב מה היתה יכולה לאכול בכמות הקלוריות הזו. 
הגישה שלנו דוגלת במתינות ובדרכי נועם ולא בהחרמות. המפתח לחיים בריאים הוא איזון, ולא התנזרות מוחלטת. מי שמקפידה על אורח חיים בריא כל השנה, אוכלת הרבה ירקות, שותה מים ועושה פעילות גופנית סדירה, יכולה לאכול, אם היא רוצה, סופגניה או שתיים במהלך החג.
הסוד הוא להפחית בכמויות, לשמור על הגבולות שתקבעו מראש, ולזכור ש"הכל במידה", ושהשמחה האמיתית באה מהמפגש המשפחתי/ חברתי בעת הדלקת הנרות, ולא מאכילת פחמימה זו או אחרת.

אז סופגניות - מחרימות או זורמות? כתבו לי בתגובות:

5 בדצמ׳ 2015

שמונה ימים של פיתויים


מסיבה בבית הספר של הגדול, חגיגה בגן של הקטנה, השכנים מזמינים לנר ראשון, בעבודה מדליקים נר שני... וכל החגיגות האלה מלוות בסופגניות, ולפעמים בעוד כיבוד וממתקים.

את עומדת מול צלחת (או ארגז!) הסופגניות, ותוהה האם שווה לשבור את הדיאטה בשביל אחת, או האם הפעם תצליחי להתאפק. את רואה איך כולם מתכבדים, ולפעמים מבקשים עוד אחת, אז את נכנעת ולוקחת גם.
ואז את שונאת את עצמך. 

קשה כל כך לעמוד בפני הפיתויים, שעומדים מולנו כל הזמן.
בעוד שבשגרה עוד אפשר להסתדר ולהתכונן מראש עם קופסאות אוכל בעבודה ומקרר מלא במצרכים טריים בבית, הרי שבנסיבות יוצאות דופן כמו חגים ומסיבות, הפיתוי גדול יותר ושבירת השגרה קורצת יותר. 
אז איך בכל זאת אפשר להמנע מ- 8 סופגניות (או יותר!) ב- 8 ימים?

לפני הפיתרון - סיפור אישי:
כשהבת האמצעית שלי (שהיא כמעט בת 11) היתה בת שנה, החלטתי לקחת את התזונה שלי בידיים, והלכתי לייעוץ אצל דיאטנית. כשהגיע חנוכה, סיפרתי לה בגאווה שכבר שנים אני אוכלת "רק" סופגניה אחת ביום במהלך החג, ולא מתפתה ליותר מזה.
הדיאטנית כמעט התעלפה - סופגניה אחת ביום?! האם אני יודעת כמה קלוריות זה?!
אז כן, ידעתי שסופגניות זה משמין, ומכיוון שכבר הייתי בשגרת אכילה בריאה, הסכמתי לצמצם גם את המאכל האהוב עלי, וסגרנו על סופגניה אחת בכל החג. 


בכל החגיגות שהיו באותה שנה לא נגעתי בסופגניות. רציתי לאכול סופגניה טעימה באופן מיוחד, כדי לא לבזבז את הסופגניה המיוחדת שלי על משהו שמנוני ומרוח בריבה אדומה מהסופר.
ביום האחרון הלכתי לקונדיטוריה, וביקשתי סופגניה, ונעניתי שמכיוון שזה כבר מוצאי החג - נגמרו להם ולא יהיו עוד. איך הייתי עצובה!
המסקנות שהסקתי מאותה שנה - לאכול סופגניה אחת בכל החג זה אפשרי לגמרי עבורי, ורצוי לאכול אותה לא ביום האחרון.
מאז אני מקפידה לאכול סופגניה אחת מפוצצת בטעמים ומושקעת בטירוף, בהדלקת נרות משפחתית באמצע החג.

הסופגניה שלי היא זו עם קרם הפיסטוק והדובדבן
 
הפיתרון שאני מציעה לך, לא מחייב בהכרח להחליט לאכול סופגניה אחת בלבד, אלא להחליט החלטה כלשהי:
בררי כמה הדלקות נרות וכמה מסיבות יהיו לך השנה, החליטי כמה סופגניות וכמה לביבות תאכלי בהן, ותכנני באיזה מההזדמנויות תאכלי סופגניות ובאילו תוותרי. מה שחשוב זה לא להיות מופתעת ולא להגרר, אלא לתכנן. כך הרבה יותר קל לעמוד בפיתוי. 

וכדי שיהיו לך גם סופגניות שקצת פחות מזיק לאכול אותן, הנה מתכון של סופגניות אפויות טעימות:


חג שמח!

גם ענת צלניקר, שותפתי למיזם "בעושר ובכושר - אורח חיים בריא וצמיחה כלכלית", כתבה על חנוכה. לחצי כאן כדי לקרוא.