הגינה הקהילתית

בשכונה שלי יש גינה קהילתית, ובה ערוגות לכל מי שמעוניין לגדל ירקות ועלים (במחיר נמוך שמטרתו לכסות עלויות של הדרכה, אדמה, שתילים וזרעים). גם לי יש ערוגה, ובה גדלים בעיקר תרד, פטרוזיליה וסלרי, אבל גם חסות, מנגולד וקייל וכמה שורשים קטנים כמו גזר וקולרבי. מכיוון שיש תחרות בין החלזונות לביני, מי יאכל יותר עלים, אני משתדלת לבקר בערוגה מדי שבוע, לעשב ולשתול שתילים חדשים של ירקות שהחלזונות ניצחו בתחרות עליהם. 

מכיוון שאני מתכננת להכין קציצות תרד, הלכתי היום לקטוף כמה עלים (כלומר שקית ענקית), ועל הדרך עישבתי את כל מה שהתפרע שם, והוצאתי גם כמה גזרונים וסלרי (שמתפקד אצלנו על תקן כרפס). הכי אורגני שיש!

 

כן, זה הגזר. לא ממש צריך בשבילו את סבא אליעזר

למה "שאר ירקות"?

דלעת ערמונים - כתום וירוק ביחד

כשאומרים "תזונה נכונה" ישר חושבים על ירקות, ובצדק. ירקות הם כל כך מלאים בחומרים מזינים, שזה נשמע כמעט טריוויאלי להגיד שכדאי לאכול ירקות בכל ארוחה, ושהם יתפסו מחצית משטח הצלחת. וכשאני אומרת ירקות, אני לא מתכוונת לתפוחי אדמה או למלפפונים חמוצים, אלא לירקות טריים בשלל צבעים.

הצבעים של הירקות מסמלים בעצם איזה חומרים מזינים יש בהם - מינרלים, ויטמינים וכו'. אני אוהבת את השילוב של כתום וירוק, שמסמלים בריאות, טבע ואנרגיה, ונובעים מוויטמין A, B ו- C, ועוד דברים טובים.

טוב, בסדר, אז למה שאר ירקות?
כשהייתי בגן חובה למדתי לשיר את ארבע הקושיות, והכי אהבתי את הבית השני, שבו מדובר על "ש-אר ירקות", כי זה הזכיר לי את אבא שלי, שקוראים לו אריה.

פוסט ראשון

אני כותבת בלוגים כבר כמעט 10 שנים, על כל מיני תחביבים שלי – יצירה, קריאה, צילום. אני כותבת בהם כמו יומן, בלי לחשוב אם מישהו קורא (למרות שתמיד נעים לקבל תגובות ולראות שאכן, יש מישהו שקורא ומתעניין).  

אבל הבלוג הזה הוא לא ממש יומן, כי יש לו מטרה אחרת - לחשוף את העשייה המקצועית שלי כמאמנת להרזיה ותזונה נכונה וללמד איך אפשר לשנות הרגלים כדי לעבור לאורח חיים בריא, שכולל אכילה נכונה ופעילות גופנית ולא הצמדות לדיאטה מעיקה ולתחליפים דלי שומן, דלי סוכר ודלי טעם החיים.

אין לי מושג מה לכתוב בפוסט הראשון, אז כמו שאני אומרת למתאמנות שלי, כשהן נתקעות עם רשימה כלשהי - תתחילי מהשני. 

אז בואו נעבור עכשיו לפוסט השני.