חורף חם

על פי לוח השנה החורף התחיל מזמן, ועוד מעט יגיע האביב, אבל מזג האוויר עושה מה שהוא רוצה. לפעמים חם מהרגיל לעונה, ולפעמים קר מאוד. כידוע, כשבחוץ קר, מתחשק לאכול מאכלים יותר כבדים, חמים ומתוקים, גם כדי להתחמם וגם כדי להתעודד מהעצבות שנגרמת ממיעוט שעות אור.
מה עושים כדי לשמור על אורח חיים בריא גם בחורף? הנה חמישה רעיונות ומתנה:

1. לאכול כשחם.
כשקר, השרירים מתכווצים, וכך נפגע גם תהליך העיכול. במצב כזה נוטים לאכול מאכלים מחממים ולא מזינים כמו פחמימות פשוטות שנותנות אנרגיה זמינה. לכן כדאי להתחמם לפני הארוחה - להתלבש בכמה שכבות מבודדות, להגביר את החימום בבית, לשתות כוס מים חמים לפני האוכל או לפתוח את הארוחה במרק.

2. אכלי ירקות חמים. 

ההרגשה של מאכל קר בבטן היא לא נעימה, אבל מה עושים עם ההמלצה לאכול ירקות בכל ארוחה? אפשר לאכול ירקות חמימים - אפויים או צלויים בתנור, מבושלים במרק, חלוטים (שזה אומר כמה דקות במים רותחים, לא עד שהם נמסים), מאודים - כל מה שמעלה לירקות את הטמפרטורה.

3. התחממי עם פעילות גופנית בבית.
למשל - ריקודים לצלילי מוזיקה מקפיצה, התעמלות אירובית, טיפוס במדרגות של הבניין או בתוך ביתך - כל מה שיגרום לך להעלות את הדופק והטמפרטורה. 

4. צאי לשמש. 

בחורף, כשלובשים בגדים ארוכים, העור כמעט לא נחשף לשמש, והגוף לא מייצר מספיק ויטמין D. במקום לקחת תוספים, צאי לשמש. שלבי את ההתחרדנות בסדר היום שלך - למשל, בהפסקת צהרים בעבודה. 

5. התחממי מבפנים עם מרק טעים ומזין. מחפשת רעיונות למרקים? מוזמנת להוריד את חוברת המרקים שכתבנו במיוחד לחורף הנוכחי, עם המון רעיונות למרקים משביעים, מכל מיני סוגים. להורדת החוברת, לחצי כאן. 

צילומים: אורלי לנדאו

מה לעשות עם צרור גזרים צבעוניים?

צילמה: אורלי לנדאו

גזרים צבעוניים הם קצת כמו חצילים גמדיים או כרובית אלמוגית. בתמונות הם נראים ממש טוב, אבל אחרי שהם יוצאים מהסל, קצת לא ברור מה אפשר לעשות מהם, כך שגם ישמרו על הצורה והצבע, וגם יהיה טעים.

אז דבר ראשון - שוטפים מכל החול, שמסתיר את הצבע שלהם, וקולפים.

ואז אפשר לשלב אותם במרק:

מרק ירקות עם שעועית עין - לחצו למתכון

או במגש ירקות צלויים בתנור, עם קצת שמן זית ומלח גס:

 כל השורה האמצעית זה גזרים - כתומים, אדומים, צהובים ולבנים

ואפילו ברוטב עגבניות לפסטה (אין תמונה, כי הכל חוסל לפני שהספקתי לצלם).

וכמובן, גזר זה טוב לעיניים, ראיתן פעם שפן עם משקפיים? 

צילמה: אורלי לנדאו

 רוצות עוד מתכונים למרקים חורפיים, טעימים וקלים להכנה? לחצו להורדת חוברת המרקים שלנו.

בריאטיבית

מה זה "בריאטיבית"?
בריאטיבית היא אישה שחשוב לה להיות בריאה באופן מיטבי, ועוד המון דברים נהדרים - פוזיטיבית, קריאטיבית, אינטואיטיבית, אלטרנטיבית...

זה השם החדש של העסק המשותף שלנו, בו אנחנו עוזרות לנשים לאמץ הרגלים של אורח חיים בריא בקלות, וליצור לעצמן מציאות חדשה, שבה הן מנהלות את גופן וזמנן, משוחררות מספירה של קלוריות ומדידה של קילוגרמים.
 

את השם המציאה לנו אריאלה זמיר, שקלטה אותנו ואת מה שחשוב לנו בול.
 

את הלוגו שלנו, עיצבה אפרת פרי לסק, והוא משלב ירוק, שהוא גוון של בריאות וטבע, עם אדום, שהוא צבע של אנרגיה ושמחה, ויש בו אישה שמחה, כי אנחנו מאמינות שבניגוד לדיאטה שרק רוצים שתיגמר כבר, אורח חיים בריא מביא לשמחה וחיוניות.
 

מה דעתך? נשמח לקרוא תגובות:

למה לא כדאי להשקל כל יום?

כל אישה שעשתה אי פעם דיאטה זוכרת את הריטואל הקבוע של עליה על המשקל, את ההתלהבות, האכזבה והסקת המסקנות. כמה ירדתי? מה רק 200 גרם? עליתי?! אוי ואבוי, חייבת להפסיק לאכול עוגיות עם הקפה. 

כל אישה שהתחילה דיאטה קבעה לעצמה "משקל יעד", והשקילה עבורה היא דרך לדעת האם כבר הגיעה למשקל הזה, והאם חרגה ממנו.

מי שמקשרת אורח חיים בריא עם משקל נמוך, חייבת כמובן להשקל, כדי לדעת מה המשקל שלה ומה ההשלכות של המספר הזה על חייה. אבל אורח חיים בריא זה לא רק הרזיה ומשקל נמוך, אלא מגוון של התנהגויות שמביאות לבריאות ולהרגשה טובה. האם באמת צריך להשקל כל יום בשביל לשמור על אורח חיים בריא? 

פרופ' דן אריאלי, כלכלן התנהגותי שכתב את הספרים "לא רציונלי ולא במקרה", ו"לא רציונלי אבל לא נורא", על תבניות חשיבה וקבלת החלטות, בחן את השאלה הזו במחקריו.

מצד אחד, שקילה עוזרת בלשמור על אכילה מרוסנת ומעודדת פעילות גופנית - אם זה עתה ירדת מהמשקל, מה תאכלי לארוחת בוקר, סלט או קרואסון? איך תבחרי להגיע למחוז חפצך, בטיפוס במדרגות או בעליה במעלית? 

המשקל שלנו לא קבוע ובמהלך השבוע יש בו תנודות למעלה ולמטה. בתחילת השבוע מתמלאים מוטיביציה ומקפידים יותר על האכילה והפעילות הגופנית. לקראת סוף השבוע, המשמעת מתרופפת, הארוחות גדולות וכבדות יותר, ומקדישים פחות זמן לפעילות גופנית. אבל בממוצע - המשקל נשאר דומה בין השבועות.

אלא שבגלל שאנחנו שונאים להפסיד, אנחנו נוטים לייחס חשיבות גדולה יותר לכשלונות מאשר להצלחות. כך, אם הורדנו קילו, אנחנו לא מתרשמים מאוד. בסדר, יופי, ירדנו קילו. אבל אם עלינו קילו - אבל לאומי ותחושת אומללות כללית. 
בגלל שנאת ההפסד, החוויה מהשקילה היומיומית היא שלילית, ורבים מעדיפים לוותר על היתרונות של השקילה בשמירה על הבריאות, רק כדי לא לראות את הגרמים המתווספים במהלך השבוע. 

חוויה שלילית נוספת נחווה כשלא נראה תגמול מיידי על המאמצים שלנו. אכלנו סלט בצהרים, לא נגענו בקינוח, וכשחזרנו הביתה יצאנו לריצה. אז למה המשקל עדיין מראה מספר גבוה ממה שציפינו? או שביום שבו רבצנו מול הטלוויזיה ונשנשנו שטויות, המשקל מראה מספר נמוך יותר? 

זה מבלבל ומוריד את המוטיבציה לאכול בריא ולעשות פעילות גופנית, אבל למעשה, הגוף לא מגיב כל כך מהר לשינויים באכילה ובפעילות, בטח לא תוך כמה שעות, כפי שמתואר בדוגמאות לעיל. 

דן אריאלי וצוותו, שחקרו את השאלות הנ"ל, מצאו פיתרון, והמציאו מכשיר שקילה שאין בו מספרים, אלא רק צבעים, שמציינים אם המשקל היום חורג או לא מהמשקל התקין עבור הנבדק/ת. הרעיון הוא לא להצמד למספר ולהתנהג בהתאם, אלא לידיעה כללית, שהיא לרוב חיובית ומעודדת. 

לקבוצות לאימוץ הרגלי אורח חיים בריא, שאותן אנחנו מנחות יחד, קראנו "מפסיקות לספור, מתחילות לסמוך", מכיוון שאנחנו מאמינות שכדי לשמור על אורח חיים בריא, שכולל אכילה מודעת, פעילות גופנית סדירה, שינה תקינה וניהול מתחים, אין צורך בשקילה וברדיפה אחרי "משקל יעד", אלא בשינוי הרגלים, הנעשה בצעדים קטנים, באופן שמתאים לכל אחת, לפי המסוגלות שלה.

רוצה לדעת על הקבוצה הבאה? כתבי לנו livinghealthy120@gmail.co. 

סופגנית/ ג'ולי מרפי

וילודין היא תיכוניסטית שמנה מעיר קטנה בטקסס, שמפורסמת בשני אירועים - תחרות מלכת היופי המקומית ומשחקי נבחרת הפוטבול שלה. שני התחומים האלה מסמלים את האפשרות לצאת מהעיירה ולפרוץ לעולם הגדול, ומי שלא משתתף בהם, כשחקן או כצופה - הוא אאוטסיידר. 

ויל היא סוג של אאוטסיידרית - אמה היא המנחה והמארגנת של תחרות היופי, שמעבירה חודשים שלמים בהכנה לתחרות. מכיוון שויל לא עונה על מודל היופי הנהוג בתחרות, היא לא מתעניינת בתחרות בכלל, למגינת ליבה של אמה. 

אחרי שנים של מריבות על המשקל והמראה, אמה של ויל התייאשה, והיא רק מזכירה לה מדי פעם להשגיח על מה שנכנס לה לפה, כדי שלא תגמור כמו דודתה, שמתה מסיבוכים של משקל יתר. 

ויל, כמו דודתה וחברתה הטובה והיפה אלן, מעריצה את הזמרת דולי פרטון, שאותה היא מחשיבה כמישהי שעושה מה שבא לה גם אם זה לא מקובל, ושיריה מהווים לה השראה. בעיירה שבה הכי חשוב זה להראות כמו כולם ולהתנהג כמו כולם, הערצת דולי פרטון היא מעשה חתרני בפני עצמו.
כאשר ויל מתאהבת בנער שלומד איתה, ונער נוסף מחזר אחריה, היא מבינה שיש לה אפשרויות בחירה וכוח לשנות את החיים שלה, והיא עושה מעשה, שסוחף אחריו בנות נוספות מהשכבה, מעצבן את אמא שלה, ומפתיע את כל העיירה.

מה שמיוחד בספר, הוא המודעות העצמית והקבלה של וילודין את עצמה כנערה שמנה. היא לא אכולת שנאה עצמית ולא מנסה לשנות את מראיה, למרות שהיא מודעת מאוד לאיך שהחברה תופסת אותה. היא מתנהלת בעולם בביטחון עצמי שנובע מהערכתה את יכולותיה ומשנינותה, ומתעלמת מאמירות של הסובבים אותה בדבר משקלה וצורתה החיצונית. 

ויל לא מושלמת. הרבה מהבחירות שלה בסיפור מציגות אותה כאגואיסטית, מבולבלת וחברה איומה, אבל מי מאיתנו לא התנהג ככה אי פעם? זה רק גורם לה להראות אנושית ואמיתית, ולקוראים - להזדהות איתה.

הסיפור מסופר בגוף ראשון, והוא מובא בלשונה מלאת ההומור והשנינות של ויל, שמסתכלת באופן ייחודי על העולם. 

הספר לא מקעקע את מודל הגוף המקובל כיום, אלא מציע עוד תחומים שעל פיהם אפשר להעריך אנשים, פרט לצורה החיצונית, כמו אישיות, תחביבים וכשרונות. בהציגו גיבורה שעונה על הקריטריונים האלה, הוא מתאים לנשים בכל הגילאים - החל מנערות, שיכולות להזדהות עם החוויות שוויל עוברת, וכלה בנשים מבוגרות, כי אף לא מאוחר להפנים את המסר של אהבה עצמית וקבלה עצמית, בלי קשר לצורה החיצונית.

מאנגלית: נעה שביט

לקריאת פרק ראשון לחצו כאן

 

מי הגיבורה שלך?

כשהייתי ילדה, הערצתי את עפרה חזה. היו לי פוסטרים שלה על הקירות, מחברת מלאה בכתבות, ואפילו גלויה עם חתימה שלה (שעד היום אני שומרת). ידעתי איפה גדלה ואיך התגלתה, למדתי בעל פה את השירים שלה ושרתי עם הקסטות שהיו לי בווקמן, ועקבתי בשקיקה אחרי ההצלחה שלה. משכונת התקווה לפסגת העולם - זה היה הסיפור של עפרה חזה, וכמו כל ילדה שגדלה בעיר קטנה, חלמתי שגם אני אגיע פעם למשהו. היא היתה הגיבורה שלי. 

גם מרי קירי היתה גיבורה שלי. אמא שלי היתה כימאית, והיה לה ספר ישן כזה עם ציורים, על מרי קירי. הייתי מרותקת לקורותיה של הילדה הפולניה שאהבה כימיה (ממש כמוני), ושנסעה לפריז ללמוד, להתאהב, לגלות שני יסודות כימיים ולזכות בשני פרסי נובל, תוך שהיא נלחמת בשוביניזם ובעוני נורא.

כשגדלתי, נוספו לי גיבורות אחרות. כולן הגיעו מהתחלה עלובה למדי להישגים מרשימים בתחומן, תוך עבודה קשה והתגברות על מכשולים ודעות קדומות. הן חלוצות בתחומן, הן אמיצות, ומסמלות בשבילי שזה אפשרי. 

לפעמים אני מתייעצת איתן. 

כשאני מגיעה לצומת כלשהו וצריכה להחליט החלטה חשובה, אני שואלת את אחת הגיבורות שלי "מה היית עושה? מה כדאי לי לעשות?", והיא עונה לי. כלומר, אני עונה לי. כי אני יודעת מה התשובה, אני רק צריכה שמישהי שאני מחשיבה כאמיצה, בלי פחדים וחששות, בלי מה יגידו, ומה אם זה לא יצליח לי, בלי תירוצים וניסיונות להתחמק, תגיד לי את האמת בפנים. 

מה היא עונה לי? בדרך כלל, "פשוט תעשי את זה כבר". ופתאום זה באמת נראה פשוט. 

קל לנו לזהות את התירוצים שלנו, את מה שמונע מאיתנו לעשות את מה שאנחנו רוצות ואת מה שאנחנו צריכות.  קשה יותר לזהות את נקודות האור והחוזק שלנו, את מה שיאפשר לנו לעשות את זה. הגיבורה, האישיות המוערכת, זו שאנחנו מסתכלות עליה בהערצה, עוזרת לנו להתגבר על המכשלות הפנימיות, להתעודד ופשוט לעשות את זה. אפשר לנהל איתה דיאלוג ארוך של עידוד, אפשר להסתכל על אירועים בעברה, שמהן נוכל לשאוב השראה וללמוד. 

ברור שזה לא אמיתי. כל מה שאנחנו יודעות על הגיבורה שלנו מגיע מהתקשורת דרך המסננת של יחסי הציבור. אבל הדרך שבה הגיבורה שלנו יכולה לעזור לנו היא בדימיון שלנו, עוקפת את המציאות והתירוצים, וחושפת את היכולות שלנו, שלפעמים אפילו אנחנו לא מודעות אליהן. בעזרתה אנחנו מגיעות לאמת פנימית שמאפשרת לנו לפעול באומץ, ולאמץ לעצמנו כמה מהתכונות הטובות שהאצלנו על הגיבורה שלנו.

אז מי הגיבורה שלך? 

איך את יכולה להיעזר בה? 

חנוכה שמח, יעל

להתאהב בעצמך

מתוקף עיסוקנו באורח חיים בריא, אנחנו מדברות עם הרבה נשים שרוצות לעשות שינוי תזונתי. חלק רוצות להרגיש טוב יותר, חלק כבר קיבלו כמה התראות מהרופא ששלח אותן לעשות בדיקות, וחלק פשוט לא מרוצות מאיך שהן נראות. כולן מדברות על חוסר ברירה, ומתייחסות לתהליך שעליהן לעבור כאל אילוץ מעצבן. 

הגישה שלנו היא אחרת. כשמתייחסים לאכילה, לפעילות גופנית ולשינה כאל עונש, אי-אפשר לעשות שינוי שישאר לתמיד, וכל הזמן רק חושבים מתי זה יגמר כבר. שינוי באורח החיים ואימוץ הרגלים בריאים הם תהליך כייפי שמפתח ראיית עולם אופטימית וחיובית. בשינוי כזה, הדרגתי ומותאם לך, תוכלי ללמוד על עצמך דברים שלא היית יודעת אחרת. כאשר התהליך הוא מעמיק וחיובי, חוויית השינוי מפחידה פחות.

מה צריך בשביל שינוי שנשאר לתמיד? 

קודם כל - פתיחות. חשבי כמה כייף זה ללמוד דברים חדשים - סוגים שונים של פעילות גופנית, לבשל בדרכים שונות, להכיר חומרי גלם חדשים.

שנית - נכונות להפטר מהישן שלא משרת אותך ולפנות מקום לחדש שעושה לך טוב - חשבי רגע על מה שאת כבר לא אוהבת - מאכלים מכבידים, אורח חיים יושבני; חשבי על השינוי שהיית רוצה שיקרה - שתרגישי קלילה ומסוגלת לעשות מה שקודם לא יכולת; עכשיו את פנויה לחדש!

ואחרון - אומץ!  - שינוי זה דבר מפחיד. להפטר מהמוכר והידוע זה מפחיד. להגיע לגבהים ולהגשים חלומות - זה מפחיד מאוד. אזרי עוז, ואמרי לעצמך, שאת ממש רוצה להכיר את עצמך החדשה, המתנסה, המעזה ו- המצליחה! שימי בצד את הפחדים, נסי והעזי. מה שלא מצליח - שני אותו עד שכן תצליחי.

כן, בשביל שינוי באורח החיים, לא צריך לספור קלוריות, לא צריך להשקל כל שבוע ולא צריך למדוד היקפים. מה שצריך זה לשנות את הגישה. לבחור בבריאות ולהרגיש שאת שולטת במה שקורה בחיים שלך. וזה מגיע לך, כי כמו שכתב אוסקר וויילד: "להתאהב בעצמך - זו התחלה של רומן לכל החיים".

על כל זה ועל כלים פשוטים לאימוץ אורח חיים בריא נדבר בהרצאה שלנו "לתפוס את הכדורים באוויר - אורח חיים בריא לנשים עסוקות" שתתקיים בגבעת שמואל ב - 5.3.18 בשעות הבוקר. לפרטים והרשמה - הכל בלחיצה כאן.

לתפוס את הכדורים באוויר

כבעלות עסק עצמאי שעובדות מסביב לשעון וכבעלות משפחה, חברים ותחביבים, אנחנו מרגישות לפעמים כמו לולייניות, שמעיפות המון כדורים באוויר. לפעמים תופסות אותם, לפעמים לא כל כך, ובעיקר, מרגישות עמוסות. מוכר לך? 

אחד האתגרים הגדולים של נשים שרוצות לאמץ אורח חיים בריא ולשמור עליו הוא למצוא את הזמן הדרוש להקדיש לנושא. הן מרגישות לא נעים כשהן רוצות לצאת ולעשות פעילות גופנית או לשנות את התפריט שלהן ושל שאר בני הבית. 

על ה"לא נעים" הזה, על מציאת זמן לדברים שחשובים להן ועל לשים את עצמן במקום הראשון, שוחחנו עם 25 נשים מקסימות ביום ראשון האחרון. בהרצאה שלנו "לתפוס את הכדורים באוויר" אנחנו מדברות על חסמים ואמונות המגבילות וחושפות את הסודות של נשים שמצליחות לעשות את זה בגדול. 

אז מה היה לנו? קלפי השראה, שיתופים וסיפורים מהקהל, חיבור מעצים בין נשים שנפגשו לראשונה, והרבה חוויות. דיברנו על הכוח של קבוצה תומכת כשרוצים לעשות תהליכי שינוי ועל כך שלכל הנשים בקבוצה אותן צרכים - כולן סבתות עסוקות, שמלהטטות בין מה שהן רוצות לעשות ובין מה שהסביבה מבקשת ודורשת מהן. 

הנה כמה מהמשובים שקיבלנו בסוף ההרצאה: 

תיקי כתבה שאנחנו מגישות "בצורה קלילה ונעימה, מאירות היטב את החולשות ומחזקות מאוד קבלת החלטות" 

לאה נהנתה "מהמראה ששמו  מול עיני", ועליזה  - מהאווירה התומכת והנעימה. "ממחר אני הולכת לשים את עצמי בראש סדר העדיפויות".

ומרים כתבה "הכי נהניתי מדרך ההגשה של סיגל ויעל - טיפים וחיזוקים להתנהלות - מעולה!!!"

רוצה גם לשמוע אותנו? בבוקר יום ראשון הקרוב, 19.11.17, נרצה בבית אניתאה בקרית אונו.  כל הפרטים - כאן.

מי מפחד מירקות צלויים?

בחוברת ובתוכנית שלנו "מפסיקות לספור, מתחילות לסמוך" אנחנו מדברות על תכנון והתארגנות.
לפעמים, אם אין זמן לתכנון מסודר, כדאי לפחות להתארגן בפשטות.
למה הכוונה? הנה למשל, אני מתעצלת לעמוד לבשל בסוף השבוע, והרבה פעמים אני מתגלגלת לתוך השבוע ללא תוכנית בישול ברורה.
אבל יש דבר אחד שאני משקיעה בו מעט זמן בסוף השבוע ואז, אני יודעת שיש לי נקודת פתיחה מצויינת.

אני צולה תבנית או שתיים של ירקות, זה עוזר לי לשמור על מסגרת של אכילה בריאה, ולא גוזל כמעט זמן מסוף השבוע היקר שלי.

למה כדאי לך לצלות ירקות כחלק משגרת ההכנה שלך?

צלייה של כמות ירקות גדולה ככל האפשר היא דרך ההכנה הקלה ביותר.
במקום המון ירקות שלמים וארוזים שצריך להכין מההתחלה בכל יום, יש לי רכיבים בסיסיים להכנת ארוחות בריאות לכל השבוע במאמץ מינימלי.
אפשר להשתמש בהם  במשך כל השבוע לארוחת בוקר, צהריים, וערב, וזו דרך קלה וללא כאבים להוסיף עוד ירקות לתזונה.

זה עוד יותר כיף, כי ירקות קלויים הם הרבה יותר טעימים מכל צורה אחרת של הכנת ירקות, בזכות הטעם החרוך, והקרמל.
אפשר להתאים אותם לאהבות שלך באופן אישי לחלוטין - להשתמש בכל שילוב של ירקות לפי העונה. בין אם זה פלפלים, ברוקולי, עגבניות שרי, חצילים, קישואים, כרובית, כרוב ניצנים, בטטה, דלורית, סלק או שילוב כלשהו שלהם, כולם נצלים יפה.

 כיצד להכין ארוחות בריאות עם ירקות קלויים

אז יש לך מגש של ירקות קלויים - עכשיו מה?
בתור התחלה, כדאי לחשוב מה אפשר לעשות מהם בכל ארוחה.
הנה כמה דרכים חכמות ליהנות מהם כל היום.

לאכול יותר ירקות לארוחת בוקר: אם ארוחת בוקר מושקעת היא חלק מהשגרה שלך, אפשר להשתמש בהם בתור תוספת נהדרת לחביתה ולשדרג אותה לפריטטה, או לחמם ולאכול אותם כמו שהם.
אם לא יוצא לך לאכול ארוחה כזו בכל יום, אפשר להשתמש בהם בארוחת הבוקר הגדולה של סוף השבוע.

להגדיל את ארוחת הצהריים שלך: האפשרויות הן אינסופיות.
אפשר להשתמש בהם כדי למלא כל עטיפה: טורטיה, או דף אורז; אפשר להוסיף אותם על אורז חום מבושל, בורגול או קינואה; או לזרוק אותם עם שעועית מבושלת או גריסים לסלט לבבי.

להכין ארוחת ערב מהירה: מפזרים ירקות צלויים על קערה של חומוס, ומנגבים עם פיתה, לארוחת ערב מספקת ומלאת ירקות. אפשר להוסיף אותם לסלט ירקות, לשלב אותם עם פסטה, או עם דגנים מלאים.

זמן ההכנה של כל אחת מהמנות האלה מתקצר כשהירקות כבר צלויים.
לא פלא שקל להכין כל כך הרבה אפשרויות מגוונות לארוחות של כל השבוע.
לכן כדאי לצלות שתי תבניות של ירקות בסוף השבוע – על כל מקרה.

רוצה ללמוד איך צולים ירקות בדרך קלה ויעילה?
רוצה להכיר מתכונים לשילוב של ירקות צלויים עם דגנים וקטניות?
הסדנה הבאה של הכינותי מראש מתקיימת ב 27/10/17. לפרטים והרשמה: https://goo.gl/WEgpC2

איך לבשל בלי מתכונים

אני מאוד אוהבת ספרי בישול. יש לי כמה וכמה ספרים שאני קוראת בהם מדי פעם, ומאוד נהנית.
אבל כשאני מסתכלת על הבישול היומיומי שלי, אני משתמשת בספרים או במתכונים, רק כמקור השראה.
אני לומדת מהם מה אפשר לעשות, מה הולך עם מה, ומשלבת אותם בחיי במטבח שלי כמו שמתאים לי.

לא תמיד הייתי ככה. פעם, הייתי מבשלת ממש לפי מתכונים.
הייתי בוחרת מראש מה אכין לכל השבוע, קונה לפי מה שכתוב, ואז – או שהייתי נתקעת בלי משהו ששכחתי או חסר, או שהייתי נתקעת עם עודפים של רכיבים שלא השתמשתי בהם, כי בסוף הכנתי משהו אחר.

מצד אחד זה נשמע מאוד מסודר.
מצד שני, זה די מלחיץ לבחור מראש מה להכין - "ואם ביום שלישי לא בא לי?" ...

באמצע יש את העבודה על המתכונים עצמם - שעות של קיצוץ, טיגון, ערבוב, עמידה מעל 3 סירים והתעסקות רבתי...

בשלב מסויים הבנתי שזה לא מתאים לי. אין לי זמן, אין לי כח, ובעיקר – אני כבר יודעת מספיק על בישול בשביל להסתדר ללא מתכונים.
זה היה גילוי מרענן, שהוביל אותי לחקור, לחפש שיטות ולפתח בסוף את השיטה שבה אני משתמשת היום: התארגנות חופשית.

אז הנה 3 העקרונות שלפיהם אני עובדת היום:

          להפסיק לתכנן 

1.      כן, הפסקתי לתכנן מראש. הפסקתי לבזבז את הזמן ואת האנרגיה על חיפוש מתכונים ותכנונים, ופשוט הפכתי את התהליך. במקום להחליט קודם מה לבשל ולאחר מכן לקנות מרכיבים, אני קונה קודם, ואחר כך מחליטה מה לבשל. 

קניות קבועות ומשתנות

2.      אני קונה רק מה שאני צריכה מהדברים הקבועים – במזווה שלי יש צנצנות לכל דבר, וכשהן מתרוקנות, אני יודעת מה חסר לי וקונה רק את זה. עם הזמן למדתי להכיר מבחר גדול של דגנים וקטניות, שמאפשרים לי לגוון את המנות שאני מכינה.
ירקות אני קונה לפי העונה, לפי מה שאני אוהבת ולפי מה שאני מוכנה להתעסק איתו. בואי נודה על האמת, למלא עלי סלק זה מבצע של פעם בשנה... אבל כמו שכבר אמרתי פעם, זה שיש מקרר מלא ירקות בשקיות, עדיין לא אומר שיש מה לאכול. למשל עכשיו יש לי במקרר כרובית, כרוב, חבילת פטריות ושני חצילים שכולם מחפשים את עצמם. בסוף הם יגיעו לתנור, למרק או לסביח.

     לבשל בלי מתכונים

3.     במקום לחפש בכל פעם מתכון חדש, יש לי כמה "תבניות" שנשענות על שיטות בישול או תיבול, וכך אני יכולה להכין בקלות מאכלים מגוונים.  הבישול מתבסס על מספר פעולות פשוטות שאינן מצריכות יותר מדי מחשבה והתעסקות. האפשרות להכין מראש את המרכיבים ולהשתמש בהם בכל פעם בצורה אחרת היא אחת מאבני הדרך החשובות של שיטת "הכינותי מראש".

אם גם את רוצה ללמוד לבשל אוכל בריא בקלות ובמהירות, ולהתנסות בעצמך, הסדנה "הכינותי מראש" תתקיים שוב ב 27/10/17.
בסדנה אלמד אותך מה לעשות עם ירקות, דגנים וקטניות, כדי שיהיו זמינים להכנת מבחר גדול של מנות שונות וטעימות.
בסוף הסדנה תקבלי חוברת עם כל השיטות ותבניות של מתכונים שיזכירו לך מה מתחבר עם מה...

כדי להירשם לסדנה לחצי כאן