אני מאוהבת בירקות שבערוגה שלי בגינה הקהילתית. כל כך מאוהבת בהם, שאני מתקמצנת להשתמש בהם, שלא יתבזבזו. לכן אני מוציאה אותם ומפנה מקום לאחרים, אפילו שהם כבר בסוף חייהם. אני כל הזמן חושבת - אולי הם עוד יגדלו?!
היום הבנתי שיש כאלה שלא יגדלו כבר. הרוקט, למשל, כבר יותר גבוה ממני, עם מעט עלים אכילים והמון פרחים. סלק העלים האדום גם הוא בדרך לשם. הגזרים לא יהיו יותר ארוכים (כי לא הגבהתי את הערוגה). ותראו את השומר, ששוקל קילו (!), כולל העלים.
אז נכון, הירקות שלי קצת לא בפרופורציה, אבל הם עדיין טעימים מאוד, עם טעם של הכי טבעי, הכי טרי, לא מרוסס, ישר מהגינה, ולא פחות חשוב - הילדים נהנים לאכול משהו שעזרו בגידולו.
לקחתי איתי הביתה כמה גזרים, את השומר הענק, סלק עלים, פטרוזיליה וסלרי, אולי אכין מרק. רעיונות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתבו לנו משהו, שלא נשב פה בחושך לבד: