ספרים על אוכל - במיוחד לשבוע הספר (3)

שבוע הספר מתקיים ממש בימים אלה, וכמו בכל שנה, אני ממליצה על ספרים בנושאי אוכל ותזונה. הפעם, גם למבוגרות.

 

1. דילמת השפע/ מייקל פולאן

איך אנשים מחליטים החלטות בנוגע לתזונה שלהם? איך פעולה פשוטה כמו אכילה הפכה ל"יעד תזונתי" ול"דיאטה" שמושפעת מחרדות ומאופנות? האם לצרוך פירות וירקות, ביצים, בשר וחלב מגידולים רגילים או אורגניים? האם יש חשיבות לגידול מקומי לעומת משונע ומיובא? האם יש חשיבות לאכילת תוצרים של חקלאות מאורגנת ומשק חי לעומת ציד ודיג? ואפילו - איך ישן בלילה הצייד, שצד את מזונו?

מייקל פולאן עוקב אחרי שרשרות המזון שהוזכרו בשאלות האלה, ופוגש חוואים רגילים ואורגניים, ציידים ולקטים, שעוזרים לו להבין את הדרך שבה עוברים העגל, התירס, הצבי, החסה והפטריה עד שהם מגיעים אל צלחתו.
הסקירה המלאה - כאן.

2. בז וניאלה/ מרגרט אטווד

הדיסטופיות של מרגרט אטווד (גם "מעשה השפחה", סדרת טלוויזיה שמשודרת בימים אלה הוא ספר שלה) קרובות לזמננו ומבוססות על אירועים שכבר היו והמצאות שכבר קיימות.  הספר, שהעלילה היא לא הצד החזק שבו, מפליא לתאר את הפיתוחים העתידיים בתחומים כמו ביולוגיה ורפואה (מזון מהונדס גנטית, חיות שמגודלות במיוחד לצורך השתלת חלקי חילוף בבני אדם, השבחה גנטית של חיות ושיבוטים), סביבה (המסת קרחונים, המלחת מים מתוקים ומידבור), חברה (פערים חברתיים שיוצרים מעמדות של שליטים ומספקי שירותים, השתלטות תאגידים כלכליים על תחומים רבים תוך התעלמות משאלות אתיות ומוסריות) ותקשורת (הוצאות להורג ופורנוגרפיה משודרות בטלוויזיה). הרעיונות שנשמעים מוכרים כל כך, ועם זאת זרים, הם שיוצרים את תחושת האימה, דווקא בגלל שכל כך קל לדמיין את המתרחש בספר. 

הסקירה המלאה - כאן.

 

3. אופת העוגות מקיגאלי/ גייל פארקין
סיפורה של אנג'ל, אופת עוגות שכונתית ברואנדה, שהופכת עסק קטן למוקד של סיוע חברתי ורגשי. הגיבורה המרתקת הפכה את התפקיד המסורתי של אשה, מאכילה ומנחמת, למקור פרנסה ועזרה לקהילתה, והיא מתחזקת ומתעצמת מפרק לפרק. הספר כתוב היטב ומסרים של העצמה נשית והשראה שזורים בין שורותיו, מבלי לצעוק זאת במפורש. יש בו פשטות תמימה, ולמרות שהמאורעות שמסופרים בו נדמים קטנים ולא חשובים, הרי שיחד הם יוצרים אמירה על מקום, תקופה ותרבות. 
הסקירה המלאה - כאן

ושני ספרי ילדים: 

4 . סלט טוב טרי/ מיריק שניר

סבתא רוצה להכין סלט ירקות, אבל כל אחד מהאורחים בביתה שונא ירק אחר. היא חותכת את הירקות ומכינה סלט, וכשהיא נותנת לאורחים לטעום, מתברר שהסלט טעים ביותר. 

הרבה ילדים (ואנשים) לא אוהבים טעמים או מרקמים של ירקות מסויימים, ויכולים להזדהות עם האורחים שבסיפור. תוך כדי ההקראה חשבתי עם הילד שלי (בן 6) מה יהיה הפיתרון של הסבתא, ובעוד שאני הצעתי "בר סלטים", לשים כל ירק בקערה, ושכל אחד ירכיב לו את הסלט שהוא רוצה, התברר שהיא "הכריחה" אותם לאכול גם את הירק שלא אהבו, אבל התברר להם שבסלט הם כן אוהבים. לא יודעת עד כמה הפיתרון הזה יהיה מקובל על מי ששונאים ירק מסויים עד כדי המנעות מוחלטת, אבל זו בהחלט הצעה שאפשר לדון בה. 

5. הכבשה שבאה לארוחת ערב/ סטיב סמולמן

לזאביק הזאב נמאס לאכול מרק ירקות, והוא חולם על שווארמה כבש עסיסית. חלומותיו מתגשמים ובדלת דופקת כבשה קטנה. זאביק נע לאורך כל הסיפור בין הרעב לבשר ובין הרצון לגונן על הכבשה מפני שיניו החדות. הוא נוקט בתחבולות ובשכנועים, ובסוף הסיפור, מבין שהיא כאן כדי להשאר ומציע לה לחלוק איתו מרק ירקות.
מהסיפור עולה מסר ברור וחד משמעי בעד צמחונות/ טבעונות ונגד אכילת בשר, שכן איך אפשר לאכול מישהו שמחבק אותך ונותן לך נשיקה? אפשר לקרוא את הסיפור כמפגש חמוד בין חיות שבדרך כלל לא נפגשות לשיחה, ויתכן שיעלו שאלות כמו ממה עשויים השניצל והשווארמה ואיפה גרות התרנגולות שמביציהן מכינים את החביתה.

עוד המלצות שכתבתי על ספרי ילדים בנושאי אוכל ואכילה -  כאן וכאן