ספרים על אוכל - במיוחד לשבוע הספר (3)

שבוע הספר מתקיים ממש בימים אלה, וכמו בכל שנה, אני ממליצה על ספרים בנושאי אוכל ותזונה. הפעם, גם למבוגרות.

 

1. דילמת השפע/ מייקל פולאן

איך אנשים מחליטים החלטות בנוגע לתזונה שלהם? איך פעולה פשוטה כמו אכילה הפכה ל"יעד תזונתי" ול"דיאטה" שמושפעת מחרדות ומאופנות? האם לצרוך פירות וירקות, ביצים, בשר וחלב מגידולים רגילים או אורגניים? האם יש חשיבות לגידול מקומי לעומת משונע ומיובא? האם יש חשיבות לאכילת תוצרים של חקלאות מאורגנת ומשק חי לעומת ציד ודיג? ואפילו - איך ישן בלילה הצייד, שצד את מזונו?

מייקל פולאן עוקב אחרי שרשרות המזון שהוזכרו בשאלות האלה, ופוגש חוואים רגילים ואורגניים, ציידים ולקטים, שעוזרים לו להבין את הדרך שבה עוברים העגל, התירס, הצבי, החסה והפטריה עד שהם מגיעים אל צלחתו.
הסקירה המלאה - כאן.

2. בז וניאלה/ מרגרט אטווד

הדיסטופיות של מרגרט אטווד (גם "מעשה השפחה", סדרת טלוויזיה שמשודרת בימים אלה הוא ספר שלה) קרובות לזמננו ומבוססות על אירועים שכבר היו והמצאות שכבר קיימות.  הספר, שהעלילה היא לא הצד החזק שבו, מפליא לתאר את הפיתוחים העתידיים בתחומים כמו ביולוגיה ורפואה (מזון מהונדס גנטית, חיות שמגודלות במיוחד לצורך השתלת חלקי חילוף בבני אדם, השבחה גנטית של חיות ושיבוטים), סביבה (המסת קרחונים, המלחת מים מתוקים ומידבור), חברה (פערים חברתיים שיוצרים מעמדות של שליטים ומספקי שירותים, השתלטות תאגידים כלכליים על תחומים רבים תוך התעלמות משאלות אתיות ומוסריות) ותקשורת (הוצאות להורג ופורנוגרפיה משודרות בטלוויזיה). הרעיונות שנשמעים מוכרים כל כך, ועם זאת זרים, הם שיוצרים את תחושת האימה, דווקא בגלל שכל כך קל לדמיין את המתרחש בספר. 

הסקירה המלאה - כאן.

 

3. אופת העוגות מקיגאלי/ גייל פארקין
סיפורה של אנג'ל, אופת עוגות שכונתית ברואנדה, שהופכת עסק קטן למוקד של סיוע חברתי ורגשי. הגיבורה המרתקת הפכה את התפקיד המסורתי של אשה, מאכילה ומנחמת, למקור פרנסה ועזרה לקהילתה, והיא מתחזקת ומתעצמת מפרק לפרק. הספר כתוב היטב ומסרים של העצמה נשית והשראה שזורים בין שורותיו, מבלי לצעוק זאת במפורש. יש בו פשטות תמימה, ולמרות שהמאורעות שמסופרים בו נדמים קטנים ולא חשובים, הרי שיחד הם יוצרים אמירה על מקום, תקופה ותרבות. 
הסקירה המלאה - כאן

ושני ספרי ילדים: 

4 . סלט טוב טרי/ מיריק שניר

סבתא רוצה להכין סלט ירקות, אבל כל אחד מהאורחים בביתה שונא ירק אחר. היא חותכת את הירקות ומכינה סלט, וכשהיא נותנת לאורחים לטעום, מתברר שהסלט טעים ביותר. 

הרבה ילדים (ואנשים) לא אוהבים טעמים או מרקמים של ירקות מסויימים, ויכולים להזדהות עם האורחים שבסיפור. תוך כדי ההקראה חשבתי עם הילד שלי (בן 6) מה יהיה הפיתרון של הסבתא, ובעוד שאני הצעתי "בר סלטים", לשים כל ירק בקערה, ושכל אחד ירכיב לו את הסלט שהוא רוצה, התברר שהיא "הכריחה" אותם לאכול גם את הירק שלא אהבו, אבל התברר להם שבסלט הם כן אוהבים. לא יודעת עד כמה הפיתרון הזה יהיה מקובל על מי ששונאים ירק מסויים עד כדי המנעות מוחלטת, אבל זו בהחלט הצעה שאפשר לדון בה. 

5. הכבשה שבאה לארוחת ערב/ סטיב סמולמן

לזאביק הזאב נמאס לאכול מרק ירקות, והוא חולם על שווארמה כבש עסיסית. חלומותיו מתגשמים ובדלת דופקת כבשה קטנה. זאביק נע לאורך כל הסיפור בין הרעב לבשר ובין הרצון לגונן על הכבשה מפני שיניו החדות. הוא נוקט בתחבולות ובשכנועים, ובסוף הסיפור, מבין שהיא כאן כדי להשאר ומציע לה לחלוק איתו מרק ירקות.
מהסיפור עולה מסר ברור וחד משמעי בעד צמחונות/ טבעונות ונגד אכילת בשר, שכן איך אפשר לאכול מישהו שמחבק אותך ונותן לך נשיקה? אפשר לקרוא את הסיפור כמפגש חמוד בין חיות שבדרך כלל לא נפגשות לשיחה, ויתכן שיעלו שאלות כמו ממה עשויים השניצל והשווארמה ואיפה גרות התרנגולות שמביציהן מכינים את החביתה.

עוד המלצות שכתבתי על ספרי ילדים בנושאי אוכל ואכילה -  כאן וכאן

איך אוכלים באמריקה?

בשבוע שעבר חזרתי מטיול של שבועיים במערב ארצות הברית. נסעתי עם בעלי והילדים הגדולים, שחגגו בשנה האחרונה בר מצווה ובת מצווה, והיה כייף גדול. טיילנו בערים ובהרים, וראינו מקומות יפהפיים. אמריקה, נו. אבל האוכל - זה סיפור אחר לגמרי. 

 מכיוון שכמעט כל יום טיילנו עד הערב, הגענו למלון ולמחרת המשכנו לנסוע, העדפנו לאכול ארוחה גדולה וכבדה במסעדה בסוף היום, ומשהו כמו סנדוויץ או חטיפים באמצע ביום. במסעדות אכלנו בדרך כלל סטייקים והמבורגרים, ואני גיוונתי גם עם דגים, שהיו טעימים בעיקר במקומות שבהם יש נהר ודגים מקומיים.

ארוחת בוקר אכלנו במלון (אם היתה כלולה במחיר החדר) או שהרכבנו מלחם, גבינות, נקניקים וירקות, שקנינו בחנויות מקומיות. ככל שהתרחקנו מהערים הגדולות , לוס אנג׳לס ולאס וגאס, היו פחות ירקות ופירות במרכולים, ויותר ג׳אנק פוד מחריד ממש - ארוחות מוכנות קפואות, ארוחות מוכנות בקופסאות, ארוחות מוכנות בשימורים, המוני סוגים של קורנפלקס, חטיפים וממתקים, שתיה ממותקת ולחם לבן עם מרקם של צמר גפן. הכל מלא בכמויות עצומות של שומן וסוכר וחומרי טעם וריח. 

המנות שאכלנו במסעדות היו טעימות מאוד בדרך כלל, אבל ענקיות, גם השתיה. כאשר התקרבנו למחצית הכוס, המלצרים מייד הביאו כוס נוספת מלאה במשקה שהזמנו. בתחילת כל ארוחה מוגשים לחם וחמאה בחינם, וקל להתמלא מהם.

מהר מאוד הבנו שככה זה לא יילך. התחלנו להיות כבדים ועייפים והתגעגענו לירקות. הפסקנו להזמין מנות ראשונות, ולנשנש מהלחם שהוגש בתחילת הארוחה, שתינו רק כוס משקה אחת (אני הזמנתי סודה, ולפעמים בכלל הסתפקתי במים שהוגשו כמעט תמיד איך שהתיישבנו), וכתוספת בחרנו תפוחי אדמה או ירקות בתנור, (ולא צ'יפס מטוגן).

 

פרוסת לחם די מלא עם ממרח חומוס, עלי קייל ושבבי גזר וסלק (משקית). 

במכולת ניסינו לקנות כמה שיותר פירות (לפעמים היו רק 10 תפוחים על המדף, וקנינו חמישה), פירות יבשים, עגבניות שרי וחסה, וכמה שפחות גבינות עתירות אחוזי שומן ונקניקים. אפילו מצאתי ממרח חומוס, ואכלתי ממנו כמה ימים. גם הילדים התגעגעו לירקות, ובשדה התעופה התאכזבו לגלות רק "סלט" אחד, עתיר חתיכות עוף וגבינות (היו גם חסות, אבל הם שאלו "מה סלט בזה?").

צידה לדרך: פירות יבשים (שלי) ודובוני גומי (של שאר בני המשפחה)

ואיך זה משפיע על האוכלוסיה המקומית? משפיע מאוד. במקומות שבהם הסתובבנו נראה שיש הרבה אנשים עם עודף משקל רב, גם הילדים. הם ממלאים שוב ושוב את הכוסות במשקאות קלים, וקונים המון אוכל מוכן במנות גדולות. ולא פלא, הפרסומות בטלוויזיה מציגות מצד אחד ג'אנק פוד מגרה (עם חוטי גבינה שנמשכים מפיצה והמבורגרים עמוסי כל טוב) ומצד שני מכוני דיאטות, משקאות דיאטות, דיאטות בכמה ימים וכדורים להרזיה, וכולם בפרסומות, גם אלה שאוכלים ג'אנק פוד מגרה, רזים ושמחים. 

 

אפילו על הקפה יש קצפת

עצוב היה לי לראות את זה, וקשה היה לי להאבק כל כך בשביל האוכל שאני רגילה אליו, ושעושה טוב לגוף שלי. רק בגלל שאני יודעת מה נכון לי לאכול, היה לי קל יחסית לשמור על אכילה שנוחה לגוף שלי, ולא גורמת לו לכבדות ובעיות עיכול. וזו ההמלצה שלי למי שנוסעת לחו"ל לתקופה קצרה - לדעת מה טוב לגוף שלך, לשמור על ההרגלים הטובים כמה שניתן, ולדעת שבסוף חוזרים לארץ לשגרה המבורכת.

נמאס ממצה עם קוטג'?

אני מחכה כל שנה לפסח, כי מבחינת אוכל הוא שילוב מצויין של חידוש (הממ... הרבה זמן לא אכלתי מצות) ושל התרפקות על העבר (איך התגעגעתי למצה בריי!). אז אני נהנית מהמצה-שתיים הראשונות עם קוטג' ומלפפון ליד, טעם גן עדן, תנסו, אבל אחרי יום - אני כבר לא יכולה לראות את הקרשים האלה. 

אז אני מתחילה לגוון - בהתחלה בקטנה, עם מצה-בריי, (מערבבים בקערה ביצה טרופה, שתי מצות שבורות, מלח, פלפל וקצח ומטגנים בקצת שמן זית), ואחר כך מפליגה למחוזות רחוקים יותר. למשל: 

פשטידת תרד, שאת כל חומריה שמים בקערה אחת, ואז מעבירים לתבנית, זורים קצת גבינה ואופים. במקום תרד אפשר להשתמש בהמוני העלים שזה סוף עונתם - מנגולד, סלק, באק צ'וי או ערב רב של כולם. 

לחמניות לפסח, שהן משביעות יותר ממצות, ולכן לא צריך לאכול מהן הרבה כדי לשבוע. 

מאפין שיבולת שועל, שאותה פשוט מחליפים בקמח מצה.

ולקינוח, כדי לגוון קצת את המצה עם שוקולד, שהילדים שלי כל כך אוהבים - כדורי שוקולד עם מצות במקום ביסקוויטים. 

ומה מאכלי הפסח האהובים עליכן? כתבו לי בתגובות

יום הולדת כחול

הספר (שהוא בעצם סדרה בלתי נגמרת) האהוב על הילדה שלי הוא פרסי ג'קסון. בסדרת הספרים שהוא הגיבור שלה, פרסי מגלה שהוא בן של אל יווני, ויוצא ללמוד בפנימיה איך להלחם במפלצות. 

מכיוון שבשנת הבת מצווה, בנות הכיתה שלה חוגגות במסיבות הפתעה זו לזו, החלטתי שהמסיבה שלה תהיה בנושא פרסי ג'קסון. התיישבתי על פינטרסט לקבל רעיונות, ובהשראתם הכנתי קישוטים שקשורים בסיפור ובסמלים של האלים היווניים. 

הסלט האהוב על הילדה שלי: עגבניות ומלפפונים חתוכים, בצל ירוק קצוץ, גבינה בולגרית ושמן זית

מבחינת אוכל, היה ברור לי שאכין סלט יווני, אבל האתגר העיקרי היה אהבתו של פרסי למאכלים כחולים, שחוץ מאוכמניות, הכוונה לצבע מאכל.  

עוגת "מחנה החצויים" - מתכון כאן

אז אמנם היו כמה ממתקים כחולים, כמו m&m ונחשי גומי, אבל גם צ'יפס בטטה כחולה, שהיה להיט, פופקורן, פירות, עוגיות בצורת הספרות 12, שאפה אחיה, מאפי גבינה ומיץ תפוזים בשביל לאזן...

 

קשת פירות, מחווה לאיריס, אלת הקשת בענן

מאפים בצורת לבבות, מחווה לאפרודיטה, אלת האהבה (מתכון כאן)

 מיץ תפוזי דם מכונה כאן "דם האולימפוס", על שם אחד הספרים בסדרה

הנקטר הוא בעצם סודה

 צ'יפס בטטה סגולה, הכי קרוב לכחול שיש

פופקורן ביתי, שיש הטוענים שהוא האמברוזיה (מזון האלים) האמיתית

 

הפעילות כללה צפיה בסרטון שהכנו לבת מצווה, בהשתתפות כמה מהילדים אורחי המסיבה, חידון ב kahoot על תחומי העניין של הילדה וצילומים עם אביזרים בצורת שיער וכובעים של יוונים עתיקים. 

 

בסיום האורחים קיבלו מתנה קטנה, תליון עם סמל המחנה של פרסי, ונשארו לעשות צחוקים ושירה בציבור עם יוטיוב.

 

יום הולדת ירוק

הילד שלי חוגג יום הולדת ב- 17.3, שהוא גם התאריך שבו מציינים באירלנד ובארה"ב את יום פטריק הקדוש - לובשים ירוק, שותים בירה ומנשקים אנשים ממוצא אירי. מסמלי החג - עלי תלתן, לפרקונים (גמדים חובבי מטבעות זהב), קשת בענן, ואיחולי מזל. 

מכיוון שהוא ביקש יום הולדת ממותג כמו של אחותו, החלטתי לחגוג לו בסגנון האירי הירקרק. אחת הסיבות היתה, שאוכל לבשל המון מאכלים ירוקים טבעיים, בלי צבעי מאכל (כמעט - היו גם סוכריות). הכנתי אביזרים לצילומים, הילדה אפתה עוגה, ובסוף ערכנו חידון לראות מי מכיר אותו הכי טוב (והזוכה - אחותו, שמכירה אותו יותר טוב ממנו עצמו).
אז מה היה לנו?

למתכון (אני מילאתי בבורגול עם פטריות)

 

למתכון

 

למתכון

 

 למתכון

 ממיסים שוקולד מריר עם הרבה מוצקי קקאו ומוזגים לתבנית בצורת שפמים או כל צורה אחרת

 

האביזרים מכאן

 

המתכון לעוגה

 

אפילו המתנות והכרטיס - ירוקות וממוזלות!

ה-חוברת!

כשסיגל ביצור ואני התחלנו להנחות קבוצה לאורח חיים בריא, קראנו לה "מפסיקות לספור מתחילות לסמוך", כי הכרנו נשים רבות שרוצות לאכול בריא יותר, לעשות פעילות גופנית, לרדת במשקל ולהרגיש יותר טוב, אבל לא רוצות להגביל את האכילה, לספור קלוריות של כל מה שנכנס להן לפה, ולהשתעבד לתפריט קבוע, לספירת קלוריות, לשקילה ולתזוזה של כמה גרמים לכאן או לכאן.אנחנו יודעות שקשה להתמיד בדיאטות כאלה לאורך זמן, והשינוי האמיתי במשקל ובהרגשה מגיע רק משינוי הדרגתי של אורח החיים, מלסמוך על עצמינו שאנחנו יודעות מה הכי טוב לגוף שלנו. 
בקבוצות אנחנו מתמקדות בתהליך השינוי - איך לתכנן ולהציב גבולות, איך לנהל את הזמן, כך שיהיה לך פנאי לדברים שחשובים לך, איך לדעת מה טוב לגוף ואיך לאהוב אותו, גם אם הוא לא נכנס לג'ינס מהתיכון. אבל שמענו מהמשתתפות, שהן רוצות גם מידע על תזונה בריאה ומתכונים, והחלטנו לסכם את הכל בחוברת הדרכה ותרגול, שעכשיו זמינה לכל מי שרוצה לאמץ הרגלים של אורח חיים בריא.
בחוברת 12 פרקים, ובכל אחד מהם תרגילים אישיים מעוררי מחשבה ועשיה, מידע רב על תזונה ואורח חיים בריא אתגר ומטרות שבועיות ואפילו מתכון פשוט להכנה וטעים. 

בעזרת החוברת תלמדי ליצור לעצמך הרגלים חדשים, לעשות שינוי באופן יעיל ונעים, לבחור את התזונה והפעילות הגופנית שאת אוהבת, לאכול נכון גם בשגרה וגם באירועים ובחופשים, לקרוא תוויות מזון ולקנות בחוכמה, והכי חשוב - תניעי גם אנשים נוספים בסביבתך ובמשפחתך לפעולה. 

להפתעתנו ולשמחתנו, החוברת רק ראתה אור לפני קצת יותר משבוע, וכבר עותקים רבים נרכשו. זה מראה לנו כמה היא נחוצה וכמה נמאס לנשים מדיאטות והן רוצות שיטה שעובדת לאורך זמן.

הנה מה שכתבו לנו כמה מהנשים שקנו אותה: 

* חוברת מעולה, יפה ואפקטיבית. נדיבה מאד מאד במידע, עם שלל מתכונים שווים. והכי חשוב לי - מסודרת ובהירה ומזמינה לפעולה. 

* אני מאד נהנית מהספר, אינטליגנטי, אסתטי, המסרים ברורים, קולעים, ניתנים ליישום - הצלחתן בגדול!

* חוברת יפיפיה,ידידותית למשתמש, מאוד יישומית

המחיר, במיוחד לתקופת ההשקה,  הוא 59 ש"ח, במקום 87 ש"ח (בתוספת דמי משלוח בדואר רשום 15 ש"ח), אז אם את רוצה עותק משלך, מהרי להזמין! לפרטים נוספים ולהזמנות לחצי כאן.

מתכוננים לפורים

השבוע הזה שלפני פורים הפך במסגרות חינוכיות רבות להרחבה של החג עצמו - כל יום מתחפשים למשהו אחר (עם תחפושות קלות כמו "יום ספורט" או יותר מסובכות כמו "יום בנים בנות"), משחקי "גמד/ענק", עם עוד ממתקים, חוץ ממה שמחכה לנו במשלוח המנות, ובכלל פורים נופל מיד אחרי יום המשפחה, שקרוב לט"ו בשבט, ותוך כדי נחגוג גם את יום האישה, ומרוב חגים כבר לא זוכרים איזה יום היום...

אז כדי להקל קצת על כל ההכנות והחגיגות, הכנתי חמישה טיפים לפורים רגוע - 

התמונה מכאן

1. רעיונות לתחפושות - 

אם עדיין אין לכן שום רעיון לתחפושת, שווה להסתכל בלוח פינטרסט שהקדשתי לנושא - תחפושות שאפשר להכין לבד של ירקות ופירות. אל תחמיצו את התחפושות המשפחתיות והקבוצתיות שמככבות שם.

2. משלוח מנות בריא (יחסית) -

בעולם אידאלי היו משלוחי המנות כוללים גזר ועגבניות שרי, אבל בעולם האמיתי נראה לי שהעגבניות ייזרקו על מי שייעז לתת משלוח כזה... אז דקלה עמית ואני התכנסנו ודיברנו בסרטון מיוחד על איך מכינים משלוח מנות שכולל ממתקים וחטיפים כמה שפחות מזיקים. ולא לשכוח לקשט יפה!

3. ומה עושים עם כל הממתקים האלה? 

כל ילד מביא מהמסגרת שבה הוא נמצא ערימות ממתקים, ולפעמים גם השכנים או החברים מוסיפים לשמחה עם עוד ערימה קטנה משלהם. איך מתמודדים עם כל כך הרבה ממתקים וחטיפים?

אם הילדים קטנים, בגילאי הגן, כדאי לקחת את המשלוח, ולחלק מדי פעם ממתק אחד. ממתקים גרועים במיוחד, כמו טופי, אפשר לזרוק לפח. 

אם הילדים גדולים, כדאי להקדים שיחה על התועלת שבאכילה מידתית, ולתת להם להחליט איזה ממתק לאכול ומתי יאכלו אותו. כשהם מרגישים אחראים ומחליטים, הסיכוי לשיתוף פעולה גובר. כדאי להמשיך ולהקפיד על ארוחות טעימות ומזינות, שכוללות הרבה ירקות, כדי למזער את הנזק מהסוכר ומהשומן. 

4. הממתק שהתחפש - 

אם אתן אוכלות "חטיפי בריאות", וחושבות שהכנסתן לגוף אוכל מזין, תחשבו שוב, כי אלה ממתקים בתחפושת. בחטיפים האלה יש המון המון סוכר, שמתחבא בשמות שונים - אוליגופרוקטוז, מלטודקסטרוז, סירופ גלוקוז, ואפילו דבש (שמשדר בריאות, אבל הוא בעצם סוכר). למעשה, אין שום דבר בריא בחטיפי בריאות, גם אם הם עשויים משיבולת שועל ויש בהם צימוקים. לכן, מומלץ להמנע, או להכין משהו דומה בבית, אז לפחות תדעו מה הכנסתן במאכל וכמה.

5. אוזני המן טבעוניים - 

ואם כבר דיברנו על להכין בבית, אז אוזני המן מעשה ידיכן הם גם טעימים, גם בריאים יותר וגם מרשימים יותר, אם מוסיפים אותם למשלוח מנות ("מה, עמדת וקרצת עיגולים ומילאת ואפית לגמרי בעצמך?!").הנה המתכון.

חורף חם

כשבחוץ קר, מתחשק לאכול מאכלים יותר כבדים, חמים ומתוקים, גם כדי להתחמם וגם כדי להתעודד מהעצבות שנגרמת ממיעוט שעות אור. מה עושים כדי לשמור על תזונה נכונה גם בחורף? הנה כמה רעיונות: 

1. אכלו מאכלים מחממים ומשביעים. 

למשל, מרקים, שכוללים ירקות, פחמימות (אורז, גריסים) וחלבונים (כמו בשר עוף או נתחים רזים של בקר), או קטניות (עדשים, שעועית, אפונה); דייסות (של שיבולת שועל עם קצת קינמון מלמעלה); תבשילים שכוללים בשר, פחמימות וירקות - כל אלה מחממים ומשביעים לאורך זמן, כך שלא נוצר רצון לנשנושים. 

2. שתו משהו חם. 

העצה לשתות הרבה נכונה לא רק בקיץ, אלא גם בחורף. אבל בחורף, רק המחשבה על להכניס כוס מים קרים לגרון ולבטן, גורמת לצמרמורת. מכיוון שמקומות רבים מחוממים בתנור או מזגן מייבשים, שתיה מועטה גורמת לעור ולגוף להתייבש ולראש לכאוב. אז מה כן לשתות? תה צמחים (מים רותחים עם עשבים כמו נענע או מרווה, וחתיכת לימון או תפוז סיני, עדיף בלי להמתיק) או מרק נוזלי (לא נזיד, שזה כבר ארוחה).

3. התחממו בתנועה.
בחורף אנחנו פחות יוצאות החוצה ופעילות, ויותר נוטות להשאר בבית בישיבה. ככה נהיה לנו קר, וישר אנחנו חושבות על מה לאכול כדי להתחמם.
כדי להתחמם כדאי להתנועע. למשל, לשים מוסיקה מקפיצה (אצלנו הפסקול הוא סרטי ריקודים משנות השמונים), לעלות על ההליכון, לצאת לחדר המדרגות בבניין, לעלות ולרדת כמה קומות. 

4.  יש שמש? צאו החוצה.
בחורף מתלבשים חם וארוך, ולפעמים חוץ מהפנים שום איבר לא חשוף לאור. בצורה כזו, ויטמין D, שחשוב לחיזוק העצמות, לא יכול להיווצר בגוף, ולכן חשוב לנצל ימים של שמש, לצאת קצת החוצה, להפשיל שרוולים ולשבת כמה דקות בשמש. אמרו לבוס "אני בהפסקת ויטמין D, נתראה עוד מעט".

5. אכלו ושתו פירות הדר.
החורף הוא העונה של פירות הדר, שיש בשווקים מגוון כל כך גדול שלהם - המוני סוגים של תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות - וכולם עשירים מאוד בוויטמינים, בעיקר ויטמין C. עדיף לצרוך אותם בשלמותם (כלומר, מקולפים ומפולחים), כדי לשמור על כל החומרים המזינים שבציפת הפרי, אבל גם כמיץ או כחלק משייק, הם מצוינים. פרי הדר - פשוט נהדר!

ואיזה רעיונות יש לכן להתחמם בחורף? כתבו בתגובות:

אופת העוגות מקיגאלי/ גייל פארקין

 

אנג'ל, שהגיעה מטנזניה לרואנדה בעקבות עבודתו של בעלה, היא אופת עוגות מקצועית. בכל פעם שמישהו משכניה או מכריה מעוניין להזמין עוגה, היא שופתת קומקום לתה, מזמינה אותו להתבונן באלבום התמונות של עוגותיה, ולבחור משהו דומה. אנג'ל מקפידה להתאים את העוגה למקבל, ולכן חוקרת קצת את המזמין - איזה צבעים המקבל אוהב, מה התחביבים שלו, לכבוד מה החגיגה וכד', וכך לומדת להכיר את שכניה ואת רואנדה.

רואנדה היא ארץ אומללה שמחלימה ממלחמת אחים נוראה, שבה קמו תושביה ורצחו את שכניהם, רק בגלל שהשתייכו לשבט אחר. אנג'ל יודעת על כל זה, כמובן, אבל לקרוא בעיתון או אפילו לראות בחדשות, זה לא כמו לשמוע את הסיפור מסופר מפי אישה שניצלה ממוות בטוח, רק בגלל שיצאה לכמה שעות מביתה. לכל שכניה של אנג'ל, גם אלה שאינם רואנדים, אלא זרים שעובדים או מתנדבים ברואנדה, יש סיפור עצוב, ובכל זאת, הם אינם עצובים, אלא מחפשים בכל כוחם סיבות לשמוח.

גם אנג'ל עצמה, שמגדלת יחד עם בעלה את חמשת נכדיה, לאחר שבנה נרצח ובתה מתה גם היא, שומרת על מצב רוח טוב. היא מדחיקה את מה שמעיק עליה ומציגה חזות אופטימית. אנג'ל עובדת קשה לפרנס את משפחתה, אבל נהנית שעבודתה עוזרת לשמח אנשים. היא לא מסתפקת בכך, ובגלל קשריה והיכרויותיה הרבות, היא משדכת בין זוגות, עוזרת לעניים, מתווכת באימוץ של ילד יתום ומשיגה חסויות עבור חתונה של בני זוג משני שבטים יריבים.

הסיפור מסופר מנקודת מבטה של אנג'ל, אך לא בגוף ראשון. בין הסיפורים אפשר לראות את הדמות של אנג'ל גדלה ומתפתחת ואת התהליך שהיא עוברת, מהדחקה להתפכחות. אנג'ל היא דמות לחיקוי, בהיותה יזמית, אשת עסקים ואופה מוכשרת וגיבורה מרתקת - אמנם צנועה, אך תמיד משיגה את מה שהיא רוצה. היא הפכה את התפקיד המסורתי של אשה, מאכילה ומנחמת, למקור פרנסה ועזרה לקהילתה, והיא מתחזקת ומתעצמת מפרק לפרק. הספר כתוב היטב ומסרים של העצמה נשית והשראה שזורים בין שורותיו, מבלי לצעוק זאת במפורש. יש בו פשטות תמימה, ולמרות שהמאורעות שמסופרים בו נדמים קטנים ולא חשובים, הרי שיחד הם יוצרים אמירה על מקום, תקופה ותרבות.

למה חשוב לעשות פעילות גופנית כשרוצים לרזות?

הקסם שאני הכי אוהבת, חוץ מהתעתקות, הוא שריפת שומן במנוחה. זאת בעצם התשובה לשאלה שבכותרת, ולמי שמאמינה בקסמים, מומלץ להפסיק לקרוא ופשוט ללכת להתעמל. כל השאר יכולות להמשיך ולקרוא את ההסבר: 

אחרי שמבצעים פעילות גופנית, הגוף בונה מחדש את מאגרי האנרגיה בשריר ובכבד, מחזיר לעצמו את המינרלים והנוזלים שאבדו בזיעה, ומחדש את החלבונים הדרושים לבניית השריר. כל התהליכים האלה צורכים אנרגיה, והיא גדלה ככל שהמאמץ, שנעשה במהלך הפעילות, גדול יותר וככל שהפעילות ממושכת יותר. הוצאת האנרגיה הדרושה להתאוששות מהמאמץ, שמגיעה משריפת קלוריות, נמשכת במשך יממה לאחר האימון, גם כשהגוף נח. וזה כל הקסם!

ככל שמסת השריר עולה, עם ההתמדה בפעילות הגופנית, עולה גם שריפת הקלוריות במנוחה. עוד יתרון לפעילות גופנית הוא הפרשת הורמונים שמסייעים לוויסותה של הוצאת האנרגיה, כמו אדרנלין, והגברת החיוניות והמרץ. 

כדי לשפר את הכושר, כדאי להגביר את העומס מדי פעם, כי הגוף מסתגל ומשפר את התגובה שלו לעומס החדש. עם זאת, חשוב לשמור על מרווחי זמן בין אימון לאימון, כדי לאפשר התאוששות של הגוף, ללא העמסה שתגרום לפציעות.

למעשה, זה מעגל קסמים - ככל שעוסקים יותר פעילות גופנית, שורפים יותר שומן, הופכים לנמרצים ופעלתניים ורוצים לעסוק בעוד פעילות גופנית. ככל שרואים את הירידה בשומן ובהיקפים, מתלהבים יותר מהתהליך, ורוצים עוד ועוד מהכייף הזה, ששמו פעילות גופנית שמותאמת לצרכים ולרצונות האישיים. 

איזה פעילות גופנית אתן עושות? ספרו לי בתגובות