ט"ו בשבט, חג האילנות, ועל האילנות, כמו שיודע כל מי שקרא את "חנן הגנן", צומחים פירות. אלא שבעונה הזו של השנה, לא היו בגולה פירות טריים, ולכן היהודים נהגו ליבש אותם בעונת הקיץ ובחגיגות ט"ו בשבט בחורף לאכול פירות מיובשים.
בעבר נהגו לייבש בשמש, וגם היום בעלי סבלנות ומרפסת בלי זבובים יכולים לנסות, אבל רוב האנשים קונים פירות יבשים בשקיות בסופר. הפירות האלה עוברים ייבוש כימי, ומלאים בחומרי שימור, צבעי מאכל, חומרי זיגוג, חיטוי, הלבנה ואת כל אלה ממש לא כדאי להכניס לגוף.
אז - איך נפענח את כתב החידה שעל האריזה?
ראשית, כלל אצבע - שימו לב ל"אלף האיים". כל תוספי המזון מקבלים סימון של האות E ומספר כלשהו. חלקם לא מזיקים כמו E300 (ויטמין C) אבל מרובם עדיף להשמר. כשאני רואה מוצר שיש ברשימת הרכיבים שלו הרבה סימוני E, אני מחזירה למדף.
שנית, הכירו את החומרים הפחות מומלצים - גופרית כחומר שימור, שמן דקלים בתור שומן (רווי, שנתקע בכלי הדם ומצר אותם, ומצוי בבננות מיובשות), סוכר (שלפעמים מתחבא בכל מיני כינויים כמו רכז תירס, סוכר חום, סוכרוז, פרוקטוז, וכשמחברים את כולם ביחד מקבלים די הרבה סוכר).
שלישית - מה שמופיע קרוב לתחילת רשימת המרכיבים, הוא המרכיב השכיח ביותר.
הייבוש הכימי, גורם להרס של ויטמין C שמצוי בפירות, ומעכב את פעילותם של אנזימים חשובים לעיכול, שנמצאים בחלק מהפירות.
בנוסף, הייבוש (גם הטבעי) גורם למים שבפירות לצאת, וריכוז הסוכר שבהם עולה. לכן פירות יבשים הם בעלי ערך קלורי גבוה הרבה יותר מאשר פירות טריים.
ובכל זאת, בלי מצוות החג אי אפשר, אז מה כן?
פירות יבשים מכילים הרבה סיבים תזונתיים ומסייעים מאוד בפעילות מעיים תקינה ובתחושת שובע. לכן אפשר בהחלט לכלול אותם בתזונה, בעיקר כתחליף לממתק.
אבל - לשים לב לתכולת הסוכר הגבוהה, ולא לזלול אותם עד שנגמרת השקית, אלא להסתפק בפרי או שניים בארוחת ביניים (זה קשה להתאפק, אני יודעת).
פירות יבשים מכילים הרבה סיבים תזונתיים ומסייעים מאוד בפעילות מעיים תקינה ובתחושת שובע. לכן אפשר בהחלט לכלול אותם בתזונה, בעיקר כתחליף לממתק.
אבל - לשים לב לתכולת הסוכר הגבוהה, ולא לזלול אותם עד שנגמרת השקית, אלא להסתפק בפרי או שניים בארוחת ביניים (זה קשה להתאפק, אני יודעת).
הכי עדיף - פירות יבשים אורגניים, שלא עברו עיבוד כימי, ואין בהם תוספים רעילים. איך מזהים אותם? הם כהים יותר, נראים טבעיים יותר, בלי צבעים זרחניים, והטעם שלהם הוא של פרי ולא של פלסטיק.
הפירות האהובים עלי - משמשים מיובשים, תאנים, תמרים וצימוקים. תמרים אני קונה גם כגוש (נמכר באריזות מרובעות בוואקום) ועושה מהם כדורי תמרים וטחינה מצופים בקוקוס, ולפעמים כשאני מוסיפה קקאו, הם הופכים לכדורי שוקולד טבעיים, בריאים, מושלמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתבו לנו משהו, שלא נשב פה בחושך לבד: