כבר כמה שנים שאני אוכלת (ומאכילה את משפחתי) אוכל בריא. זוהי הגדרה סובייקטיבית לחלוטין, כמובן, אבל אני כוללת בה הרבה פירות, ירקות, וגם בשר, גבינות, לחם וקטניות, וקצת שוקולד מריר (בסופי שבוע יש גם עוגה או גלידה). אני מבשלת הרבה ומשתדלת להמעיט ככל האפשר במאכלים מוכנים ומתועשים, ממתקים, חטיפים ומיצים. זו לא אופנה, זוהי דרך חיים, והיא גם הדרך שאליה אני מכוונת את הלקוחות שלי, שמבולבלות מהשפע שעומד בפניהן ומהצורך להחליט החלטות מדי ארוחה.
מייקל פולאן יצא לבדוק איך אנשים מחליטים החלטות בנוגע לתזונה שלהם, ואיך פעולה פשוטה כמו אכילה הפכה ל"יעד תזונתי" ול"דיאטה" שמושפעת מחרדות ומאופנות. הוא בוחן שאלות כמו האם לצרוך פירות וירקות, ביצים, בשר וחלב מגידולים רגילים או אורגניים? האם יש חשיבות לגידול מקומי לעומת משונע ומיובא? האם יש חשיבות לאכילת תוצרים של חקלאות מאורגנת ומשק חי לעומת ציד ודיג? ואפילו - איך ישן בלילה הצייד, שצד את מזונו?
פולאן עוקב אחרי שרשרות המזון שהוזכרו בשאלות האלה, ופוגש חוואים רגילים ואורגניים, ציידים ולקטים, שעוזרים לו להבין את הדרך שבה עוברים העגל, התירס, הצבי, החסה והפטריה עד שהם מגיעים אל צלחתו.
החלק הראשון של הספר מתמקד בתירס, שמשמש בתפקידים רבים ומשונים במטבח המודרני, ומראה כיצד הפך התירס, שמהווה מרכיב ב- 35 רכיבים מתוך 47 בארוחת מקדונלדס טיפוסית (כולל הבשר), לבעיה תזונתית, סביבתית, כלכלית וחברתית. האם יש אלטרנטיבה או דרך חזרה משגעון התירס שתוקף את העולם?
החלק השני עוסק בצד השני של החקלאות - שרשרת המזון הטבעית, המבוססת על חקלאות אורגנית וגידולי משק. אלא שבו מתברר שגם חקלאות אורגנית היא תעשייתית לא פחות מזו המכונה "תעשייתית", ושהחלופה הידידותית לבריאות היא גם ידידותית יותר לסביבה ולקהילה. זה קורה כאשר זונחים את השדות עם הגידול היחיד, ועוברים לשדות מרובי גידולים, שבהם משתלב משק החי, ואת התוצרת מוכרים רק בסביבה, כדי לא לבזבז כסף על דלק ולחסוך בזיהום אוויר. סיפורה של חוות "פוליפייס", שבה כל ענף מבוסס על ענף אחר, הוא החלק המעניין ביותר בספר.
בחלק השלישי נוטש פולאן את החקלאות בקנה מידה גדול, ועובר לפן אישי יותר - ציד של חיות בר וליקוט של פירות ופטריות. בחלק זה של הספר, שבסופו מתוארת הארוחה שהכין ממצרכים שצד וליקט בעצמו (עם קצת עזרה מידידים), הוא דן בפילוסופיה שעומדת מאחורי השגת המזון באופן עצמאי, בלי תלות במגדלים, משווקים ומשנעים, ובהסתכלות ל(מה שבקרוב יהיה)מזון ישר בעיניים.
הרבה מבעיות הבריאות כיום נובעות מתזונה שמושפעת משינויים במשק החקלאי, שבעצמם מושפעים מהחלטות ממשלה, שכל קשר בינן לבין בריאות והתחשבות בסביבה מקרי בהחלט. מייקל פולאן כתב את הספר כדי להראות את הקשר ההדוק בין חקלאות לבריאות וסביבה, וכדי למקסם את ההנאה מהאכילה המודעת.
זהו ספר מרתק, מרובה פרטים ומסופר היטב ובהומור. עם זאת, הוא לא קל לקריאה. הנתונים והסיפורים שמובאים בו כל כך מעוררי השתאות, שקשה לקרוא הכל בבת אחת, ודרוש זמן לעכל. פולאן ערך תחקיר מעמיק ואישי מאוד, ומגיש לנו את השאלות שלו יחד עם תשובה - אל תאכלו כל מה שמאכילים אתכם, היו מודעים, בחרו בחוכמה. מומלץ לכל מי שמתעניין במה שנכנס לו לגוף ואיך זה הגיע לשם.
מאנגלית: מירה ברק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתבו לנו משהו, שלא נשב פה בחושך לבד: