איך כובשים זיתים?

זו כבר שנה שניה שאנחנו (ובעיקר הילד הגדול שלי) כובשים זיתים. בכל פעם שאני מספרת על הזיתים שלנו, מבקשים ממני "מתכון", אז הנה - מתכון מצולם:

אם תסתכלו סביב, תראו המון עצי זית מסביבכן. החל בעץ הזית בחצר של ההורים שלי (שזיתיו נכבשים על ידי אבא שלי כבר שנים רבות), דרך עצי הזית בשכונה שלי, וכלה בעצי זית שאנחנו פוגשים בטיולים. כל עץ הוא מזן אחר, ובהתאם - גם הזיתים שנקטפים ונכבשים ממנו הם בטעם שונה. 

בשנה שעברה קטפנו את הזיתים בטיול ובגינה הקהילתית. הפעם קטפנו זיתים בטיול בפארק קנדה. קטפנו די הרבה, ועוד נשארו המונים על העץ. רק שתדעו, שהרציניים לא קוטפים. הם מניחים בד על הרצפה, ואז חובטים במקל ארוך בעץ, והזיתים נושרים על הרצפה בקלות. אנחנו מעדיפים מסיק ידני, כי אנחנו לא כאלה רציניים, וקוטפים כמות קטנה יחסית. 
טוב, קטפנו, מה עכשיו? 

עכשיו באים הביתה, חורצים את הזיתים בסכין, ומשרים אותם בקערת מים, כדי שהמרירות תצא מהם יותר בקלות. משרים במשך 3-4 ימים, וכל יום מחליפים את המים. 

סוף סוף הגענו לתהליך הכבישה עצמו:

מעקרים את הצנצנות (זוכרות את היסטרית המזון המקולקל? זה כדי להמנע ממנה) - שופכים מים רותחים לכל צנצנת, ואז מרוקנים אותה (אפשר גם לשים את הצנצנות בתבנית מכוסה בנייר סופג, ולהכניס למשך 10 דקות לתנור שחומם ל- 160 מעלות). גם את המכסים מעקרים באותו אופן.

מסדרים בפנים שכבות של זיתים, ואחד או יותר מהתיבולים הבאים: פלחי לימון (ללא גרעינים), שיני שום, פלפל חריף, עלי פיגם (שקטפנו בגינה הקהילתית).

שופכים מעל את נוזל הכבישה - מים עם מלח (ביחס של כף מלח על כל כוס מים).
אוטמים בממש קצת שמן זית, שיכסה את כל הפתח, סוגרים במכסה, ושמים במקום חשוך וקריר (לא במקרר).

עכשיו מחכים. כמה זמן? לפחות חודש, ואחר כך כמה שרוצים. ככל שתחכו יותר, הזיתים יהיו פחות קשים ופחות מרים, ויותר יזכירו טעם של זיתים קנויים. לאחר הפתיחה, שומרים כמובן בקירור. 

זיתים מהשנה שעברה

איזה מאכלים אתן אוהבות עם זיתים? כתבו בתגובות: