החלטות לשנה החדשה

יומנה של בריג'ט ג'ונס - רעיונות להחלטות לשנה החדשה. התמונה מכאן

אני אוהבת לפתוח דף חדש. להחליט, שממחר - הכל הולך להיות טוב יותר. ואיזו הזדמנות חגיגית יותר להחלטות האלה מאשר תחילת שנה? לשמחתי, בארץ יש לנו שתי הזדמנויות כאלה - בסוף השנה העברית ובסוף השנה הלועזית, שאליו אני מתייחסת כאל תיקון וכוונון של ההחלטות שקיבלתי רק 3-4 חודשים קודם (בכל זאת, היה לי קצת זמן לבדוק אם אני בכיוון בכלל). 

השנה, ההחלטה העיקרית שלי לשנה החדשה היא לעשות דברים אחרת. כלומר, לא לשנות רק בשביל השינוי, אלא לבדוק מה עבד, ואז להמשיך עם זה, ובעיקר לבדוק באומץ מה לא עבד, ואז לשנות. אף אחד לא מבטיח לי שהשינוי יביא שיפור בתוצאות, אבל כמו שאמר אלברט איינשטיין, זה טירוף לצפות לתוצאות אחרות אם חוזרים על אותן פעולות.

החלטה קטנה יותר, אבל לא פחות חשובה מבחינתי היא להעז. יש לי המון רעיונות והרבה תוכניות, ואיך שהם עולים, אני ישר חושבת: זה לא יעבוד, זה לא יצליח, אף אחת לא תתעניין בזה, אני לא אתמיד ועוד כל מיני קולות של שדונים מפחידים שמרפים את ידי. השנה אני הולכת לחשוב פחות ולעשות יותר. מקסימום לא אצליח, אבל בטוח אלמד גם מההתנסות.

הנה טיפ קטן שעוזר לי ביישום ההחלטות שלי - להתחיל בצעד קטן. לטבול את הרגל בבריכה, להרגיש את החום, ואז להכניס עוד קצת ועוד קצת, עד שאפשר ממש לשחות. עד שהצעד הקטן הופך להצלחה ולהרגל. 

למשל, אם את רוצה להתחיל פעילות גופנית, אבל מפחדת להתחייב - החליטי שאת מנסה פעם אחת: בבוקר, בערב, עם חברה, בחוג - נסי ותראי מה מתאים לך, במה את יכולה להתמיד. אם הצלחת פעם אחת, אולי תעשי את זה עוד פעם? ואם פעמיים - אולי מצאת את הפעילות שמתאימה לך? לכי על זה!

אז מה ההחלטה שלך לשנה החדשה? ספרי לי בתגובות:

שמונה ימים של פיתויים

מסיבה בבית הספר של הגדול, חגיגה בגן של הקטנה, השכנים מזמינים לנר ראשון, בעבודה מדליקים נר שני... וכל החגיגות האלה מלוות בסופגניות, ולפעמים בעוד כיבוד וממתקים.

את עומדת מול צלחת (או ארגז!) הסופגניות, ותוהה האם שווה לשבור את הדיאטה בשביל אחת, או האם הפעם תצליחי להתאפק. את רואה איך כולם מתכבדים, ולפעמים מבקשים עוד אחת, אז את נכנעת ולוקחת גם.
ואז את שונאת את עצמך. 

קשה כל כך לעמוד בפני הפיתויים, שעומדים מולנו כל הזמן.
בעוד שבשגרה עוד אפשר להסתדר ולהתכונן מראש עם קופסאות אוכל בעבודה ומקרר מלא במצרכים טריים בבית, הרי שבנסיבות יוצאות דופן כמו חגים ומסיבות, הפיתוי גדול יותר ושבירת השגרה קורצת יותר. 

אז איך בכל זאת אפשר להמנע מ- 8 סופגניות (או יותר!) ב- 8 ימים?

לפני הפיתרון - סיפור אישי:
כשהבת האמצעית שלי (שהיא כמעט בת 11) היתה בת שנה, החלטתי לקחת את התזונה שלי בידיים, והלכתי לייעוץ אצל דיאטנית. כשהגיע חנוכה, סיפרתי לה בגאווה שכבר שנים אני אוכלת "רק" סופגניה אחת ביום במהלך החג, ולא מתפתה ליותר מזה.
הדיאטנית כמעט התעלפה - סופגניה אחת ביום?! האם אני יודעת כמה קלוריות זה?!
אז כן, ידעתי שסופגניות זה משמין, ומכיוון שכבר הייתי בשגרת אכילה בריאה, הסכמתי לצמצם גם את המאכל האהוב עלי, וסגרנו על סופגניה אחת בכל החג. 

בכל החגיגות שהיו באותה שנה לא נגעתי בסופגניות. רציתי לאכול סופגניה טעימה באופן מיוחד, כדי לא לבזבז את הסופגניה המיוחדת שלי על משהו שמנוני ומרוח בריבה אדומה מהסופר.
ביום האחרון הלכתי לקונדיטוריה, וביקשתי סופגניה, ונעניתי שמכיוון שזה כבר מוצאי החג - נגמרו להם ולא יהיו עוד. איך הייתי עצובה!
המסקנות שהסקתי מאותה שנה - לאכול סופגניה אחת בכל החג זה אפשרי לגמרי עבורי, ורצוי לאכול אותה לא ביום האחרון.
מאז אני מקפידה לאכול סופגניה אחת מפוצצת בטעמים ומושקעת בטירוף, בהדלקת נרות משפחתית באמצע החג.

הסופגניה שלי היא זו עם קרם הפיסטוק והדובדבן
 

הפיתרון שאני מציעה לך, לא מחייב בהכרח להחליט לאכול סופגניה אחת בלבד, אלא להחליט החלטה כלשהי:

בררי כמה הדלקות נרות וכמה מסיבות יהיו לך השנה, החליטי כמה סופגניות וכמה לביבות תאכלי בהן, ותכנני באיזה מההזדמנויות תאכלי סופגניות ובאילו תוותרי. מה שחשוב זה לא להיות מופתעת ולא להגרר, אלא לתכנן. כך הרבה יותר קל לעמוד בפיתוי. 

וכדי שיהיו לך גם סופגניות שקצת פחות מזיק לאכול אותן, הנה מתכון של סופגניות אפויות טעימות:

חג שמח!

גם ענת צלניקר, שותפתי למיזם "בעושר ובכושר - אורח חיים בריא וצמיחה כלכלית", כתבה על חנוכה. לחצי כאן כדי לקרוא.

שבע האפליקציות שיעזרו לך לאמץ הרגלים של אורח חיים בריא

הטלפון שלנו כבר מזמן לא משמש אותנו רק לשיחות, ואנחנו כבר לא מצליחים לדמיין את החיים בלי אפליקציות שעוזרות לנו להגיע ממקום למקום, לשלם על חניה, לדעת מה מזג האוויר ולשחק סוליטר. 

גם בתחום אורח החיים הבריא יש המוני אפליקציות, שעוזרות לשמור על המשקל, להתאמן ולעשות פעילות גופנית, מתזכרות, מסבירות על מרכיבי מזון ועוד. 

בדף העסקי שלי תזונה נכונה, יעל ענבר, יש מדור קבוע "אפליקציה בשבוע", שבו אני מספרת על אפליקציה שעוזרת באימוץ הרגלי אורח חיים בריא. קיבצתי כאן  כמה מהאפליקציות החביבות עלי, שכולן בחינם לאייפון ולאנדרואיד. 

מומלץ לשתות 10 כוסות מים ביום, וכבר לקחנו בקבוק קטן בתיק, אבל איך זוכרים לשתות?  Daily Water היא אפליקציה שעוזרת לעקוב אחרי שתיית מים יומית. מסמנים כמה כוסות רוצים לשתות ביום (מומלץ 8-10) וכל כמה זמן רוצים תזכורת, והטלפון יזמזם ויזכיר לכן לשתות. אפשר לערוך מעקב אחרי השתיה היומית, אם אחרי כל כוס מסמנים וי, ויש אפילו גרף.

 

Runtastic היא אפליקציה שהופכת את הפעילות הגופנית שלכן למדוייקת יותר. אם אתן רצות, הולכות או רוכבות על אופניים תוכלו לעקוב אחרי המסלול (בעזרת ה- GPS של המכשיר), המרחק, משך הריצה, שריפת הקלוריות ועוד פרמטרים, ואף לחלוק אותם עם חברים.

אחד הכלים שעוזרים לנהל אכילה מבוקרת הוא לרשום כל מה שאוכלים. כן, ה-כל. עצם הרישום גורם לנו לחשוב - האם כדאי להכניס את המאכל הזה לפה, או לוותר. אפשר לעשות את זה עם עט ופנקס, ואפשר באפליקציה, שגם נותנת מידע נוסף ובקרה, בהתאם לגיל, למשקל ולפעילות הגופנית. האפליקציה counteat, שפותחה על ידי דיאטן של מכבי, לא רק עוזרת ברישום מה שאוכלים, אלא גם מבקשת לדרג את מידת הרעב, ולעזור בזיהוי מצבים של אכילה רגשית. 

כולן יודעות שכדי לחזק את שרירי הבטן כדאי לעשות כפיפות בטן, אבל לבד זה משעמם, וגם לא תמיד יעיל, ומדריך צמוד הוא מותרות שלא כולן יכולות להרשות לעצמן. הפיתרון - "Abs Workout". בוחרים רמה, מדריך וירטואלי ומוסיקה, ומתחילים בסדרת תרגילים יומית של 8 דקות לחיזוק שרירי הבטן. למתמידות מובטחות קוביות! 

 

מתוק הוא טעם החיים, כמו שאומר השיר, אבל הסוכר עלול לגרום לנזק רב לבריאות. לכן כדאי להפחית איפה שרק אפשר. הדרך הנכונה לעשות זאת, כמו כל שינוי, היא בצעדים קטנים, שהולכים וגדלים עם הזמן וההתרגלות.  SugarStop Challenge מאפשרת למשתמשת לסמן מה היא רוצה להפחית, מזכירה לשתות מים, מאפשרת מעקב אישי ולהעזר בחברים

 

למי שאוהבת יוגה ורוצה אותה קרוב אליה ולמי שלא ניסתה ורוצה להתחיל -  Yoga Studio אפליקציה עם סרטוני וידאו של תרגילי יוגה ומדיטציה, אפשרות ליצור סרטונים של שיעורי יוגה, והמון תנוחות מצולמות עם הסברים. עכשיו כל מה שצריך זה מזרון דק ובגדים נוחים

 

Make My Plate היא אפליקציה יסודית שמקיפה את כל תחומי הדיאטה, ומציעה ארוחות על פי תפריט של דיאטניות ותזונאיות, מנות לפי טעמו של כל משתמש, מידע תזונתי על כל מנה (קלוריות, שומן וחלבונים), רשימת קניות לתכנון נבון, הצעות לאכילה נכונה במסעדות, מתכונים, טיפים, תזכורות וקבוצת תמיכה בשידור חי.

מוזמנות להוסיף בתגובות את האפליקציות שבהן אתן משתמשות או רעיונות לאפליקציות שהייתן רוצות שיהיו:

חשק לאוכל יפני

על צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו / הארוקי מוראקאמי

צקורו טזאקי היה בתיכון אחד מחמישה חברים, שהיו חבורה בלתי נפרדת. לכולם, חוץ ממנו, היה צבע בשם המשפחה, וכך הם כונו, "לבנה", "שחורה", "כחול" ו"אדום". רק טזאקי היה חסר צבע, והוא גם הרגיש קצת בצד. יום אחד, קצת לאחר שהחל טזאקי ללמוד באוניברסיטה בטוקיו, הפסיקו חבריו, שנותרו בעיר הולדתם, לדבר איתו. בהתחלה בהתחמקות משיחות טלפון, ולבסוף אמרו לו בפנים - אל תדבר איתנו. טזאקי נפגע עד עמקי נשמתו, אבל מתקדם הלאה. הוא נהיה מהנדס, ומתחיל לצאת עם נשים. כשחברתו סארה, אומרת לו, שלא תוכל להמשיך במערכת היחסים איתו, אלא אם יפתור את התעלומה בקשר לחברי ילדותו, שגורמת לו לעצב גדול עד כדי פגם אישיותי, טזאקי יוצא להתמודד עם החברים ועם גילוי האמת. המסע יקח אותו בחזרה לעירו, אבל גם מחוץ ליפן, והוא יתמודד עם העבר, עם ההווה ועם הזמן שחלף ביניהם. 

כמו ספרים רבים של מוראקאמי, גם הספר הזה מתחיל בטוויית עולם עם חוקים משלו - האנשים, הצבעים, המנהגים הקבועים של טזאקי, החלומות והסיפורים שאליהם הוא גולש מהשדרה המרכזית של הסיפור. עולם שמעורר סקרנות וציפיה לעוד חווייה רב חושית כמו "קורות הציפור המכנית" או "1Q84". אלא שבזה מסתיים העניין שבו - מהרגע שטזאקי יוצא למסע הבירור עם חבריו, הסיפור הופך לינארי וצפוי. אפילו הסיום, שאינו חד משמעי, שוב, כמו ברבים מספריו של מוראקאמי, אינו מוסיף עניין, אלא רק משאיר את הקוראים תלויים באוויר עם הרגשה שלסופר נמאס מהגיבור ומהקורות אותו.

למרות האמור לעיל, ולמרות שטזאקי עצמו אוכל הרבה המבורגרים ואוכל יפני כמעט שלא מוזכר בספר, לי כן התחשק טעם של אצות, ולכן הכנתי ארוחת ערב עם טעמים יפניים, לליווי הקריאה -
ירקות עטופים בעלי אורז וסלט אצות וואקאמה עם אטריות שעועית.

מיפנית: עינת קופר
לקריאת פרק ראשון לחצו כאן

יש יש יש חגיגה - כיבוד בריא בימי הולדת

ילדים בגיל הגן ובבית ספר יסודי חוגגים במסיבות ימי הולדת כמעט כל שבוע. ההכנות מצריכות משאבים רבים - זמן, כסף, חשיבה והכנה. האם לחגוג לבד או לשכור מפעיל? האם לחגוג בבית או לשכור מקום? איזה כיבוד להגיש? כמה כל זה יעלה, ומה הילד בכלל רוצה?

כדי לענות על כל השאלות האלה, התאגדנו, נשות מקצוע ובלוגריות, לפרוייקט "יום הולדת" מיוחד, בו כל אחת כתבה על הנושא מזווית מבטה ועיסוקה. בסוף הפוסט נמצאים הקישורים לפוסטים האחרים בפרוייקט, ואתם מוזמנים לקרוא ולהגיב. 

אמנם יום הולדת יש רק פעם בשנה, אבל בכיתה של 30 ומשהו ילדים, מדובר באירועים שמתקיימים לעיתים קרובות, והם מלאים בממתקים, חטיפים, מיץ ממותק ומזרקת שוקולד. הנזק הבריאותי, אם כך, לא קטן בכלל. 

יותר ויותר הורים וילדים יודעים ששמחה לא קשורה בממתקים, ושימי הולדת יכולים להיות כייפים וטעימים מאוד גם עם פירות, ירקות ומאפים יצירתיים.

אז איך עושים את זה נכון? 

ראשית - מתכננים. כדאי לשבת עם הילד החוגג ולחשוב ביחד מה הייתם רוצים שיהיה כלול בכיבוד, ומה עדיף שלא. ההתייעצות מגדילה את הסיכוי לשיתוף פעולה, וגורמת לילד להרגיש חשוב וקובע.

בהמשך - מכינים רשימה, יוצאים לקניות, מכינים את המאכלים, מסדרים את השולחן יפה ומתפנים לחגיגה עצמה.שתפו את הילדים (גם את האחים) בהכנות - זה יוצר מחוייבות, וכך הם יידעו בעצמם שהכיבוד טעים, ויעודדו את חבריהם לטעום.

הנה כמה רעיונות לכיבוד בריא בימי הולדת:

פירות -
אני אוהבת להגיש פירות על שיפודים - זה גם יפה וגם שומר את הידיים נקיות.
עם זאת, לילדים קטנים, ששיפודים עלולים לדקור אותם, עדיף להגיש בכוסות שקופות עם מזלג או כפית.
השתמשו בפירות העונה (לדוגמא, אבטיח, מלון וענבים בקיץ או בננה, אפרסמון, וקלמנטינה בחורף), חתכו לחתיכות בעובי 3 ס"מ לפחות והשחילו. תקעו את השיפודים בתוך מלון או אשכולית.
עוד רעיונות להגשת פירות מדליקה יש כאן.

ירקות -
גם ירקות אפשר להגיש על שיפודים, אפשר לחתוך כמקלות ולסדר במגש או בכוסות אישיות, ואפשר "לצייר" איתם. אני ציירתי את "צבי הנינג'ה" מעיגולי מלפפונים, עגבניות שרי, מקלות גזר וכרוב. בתור עיניים השתמשתי בכוסות קטנטנות עם יוגורט וטחינה, וחתיכות זיתים בתור אישונים.
אפשר גם להגיש קלחי תירס חתוכים לשניים ומבושלים עם מעט מלח.

מאפים -
במקום בורקס או פיצה קנויים, שמלאים במרגרינה, חומרים משמרים וצבעי מאכל, עדיף להכין בבית. אפשר להכין מאפים מלוחים או מתוקים מהירים שנבחשים בקערה, ונאפים בתבניות שקעים.
הנה מתכון למאפיני גבינה וירקות, והנה מתכון למאפיני גזר. 

חטיפים -
את כדורי השוקולד האהובים על הילדים שמכילים ביסקוויטים, החלפתי בכדורי תמרים, טחינה וקקאו (מתכון כאן). אפשר גם לאפות חטיף גרעינים מהיר או עוגיות. 

חטיפים מוצלחים נוספים הם תרמילי אדממה, גרגירי חומוס מתובלים בשמן זית וזעתר, תפוחי אדמה ובטטה חתוכים דק ואפויים בתנור, צ'יפס קייל, ואפילו פופקורן (בלי חמאה). 

בקיץ - קרטיבים, שהכנתם בעצמכם מפירות שנטחנו בבלנדר, יכולים להיות קינוח נהדר. אם תכינו בכוסות חד פעמיות עם מקלות ארטיק, הילדים יוכלו לקחת אותם איתם בסוף המסיבה. 

שתיה

במקום מיץ ממותק וקולה, אפשר להכין משקאות לבד.
לסחוט מיץ, למשל, או מים בטעמים עדינים - מוזגים מים לקנקן ומוסיפים פלחי לימון, תפוז, נקטרינות, תפוחים. אפשר להכין שייקים  - פירות טחונים בבלנדר, בתוספת מים, או חלב קוקוס. 

אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי עוגה - 
נכון, אז קבלו מתכון לעוגת שוקולד פשוטה וטעימה, עם רעיונות ל"הבראה". 

קישורים לבלוגים נוספים השותפים לפרוייקט "טבעת יום הולדת": 

ענת צלניקר, יועצת לכלכלת המשפחה, כתבה על איך לחגוג ימי הולדת ולשלם פחות

דקלה עמית מ "תיבת ההפעלות" - ערכות להפעלה בימי הולדת ובית מארח, כתבה על הפעלה עצמית ליום הולדת

הילה פינקלשטיין, עו"ס קלינית ומנחת קבוצות, כתבה על איך ילדים והורים רואים את יום ההולדת

לי-אור לב ארי,  שכותבת על עסקים ומיזמים חברתיים, כתבה על חגיגות יום הולדת עם תרומה לקהילה

זהבית שקד, מנחת סדנאות ליצירה, כתבה על הכנת מתנה יצירתית לסיום יום ההולדת

נשמח לקרוא תגובות!

איך לגרום לילדים לאכול יותר ירקות?

בירקות, (וגם בפירות וקטניות) יש המון ויטמינים, מינרלים, נוגדי-חמצון וחומרים נוספים שמחזקים את הגוף ועוזרים לתפקוד התקין שלו. המבוגרים יודעים שחשוב לאכול ירקות, בגלל כל החומרים האלה, אבל ילדים רבים לא אוהבים לאכול ירקות, ולהסביר להם את החשיבות שבאכילתם ממש לא יעזור. מה כן? הנה חמישה רעיונות:

1) הגדילו את הזמינות - כדאי לאכול ירקות בכל ארוחה, ושהם יהוו כמחצית מהצלחת. חוץ מסלט או ירקות בתנור, אפשר לשים ירקות גם בפשטידות ופיצות, מרקים ומוקפצים, רטבים וקציצות (למשל גזר וקישוא מגוררים), סנדוויצ'ים וחביתות (פטריות, עלים שונים). הוסיפו מקלות של ירקות לארוחת עשר, שימו על השולחן בארוחת ארבע (הם כבר ייקחו), ואפשר להציע את זה גם לגננת בגן, במקום ביסקוויט.

2) צבעוני ומושך - אנחנו אוכלים קודם כל עם העיניים, אז כדאי להקפיד על כמה שיותר צבעים של ירקות בצלחת - זה לא רק יפה, אלא גם חשוב מבחינה תזונתית, כי לכל צבע יש ערכים תזונתיים משלו. אפשר להפוך את הכנת הארוחה לפעילות אמנותית מהנה עם ציור בירקות.

 

3) שתפו אותם בהכנה - קחו אותם לקניות ותנו להם לבחור ירקות לסלט שתכינו באותו ערב, בקשו מהם לעזור לסדר במקרר ובמגרת הירקות, הציעו להם לבחור ממה תכינו סלט באחת הארוחות, והציעו להם לחתוך ירק לסלט (אם הם קטנים אז אפשר רק לערבב או לשפוך את הרוטב, ואם הם גדולים - לחתוך את כל הירקות הסלט).

 

4) התחשבו בהעדפות שלהם - שאלו אותם מה הם לא אוהבים בירק הזה והקשיבו לתשובות (קשה, רך, חמוץ, סגול). לפעמים הם לא אוהבים את המיץ הניגר מירקות חתוכים, ויסכימו לאכול ירקות מוקטנים - עגבניות שרי, מלפפונים קטנים, גזר גמדי וכד'.

 

5) לא להתייאש - גם אם הילדים לא הסכימו לאכול מהירק שהצעתם להם, אל תתייאשו. נסו שוב בארוחה הבאה, נסו לתת אותו ירק בצורה אחרת, לוקח זמן להתרגל לטעמים חדשים, וכדאי לנסות כ- 10 פעמים עד שהילדים יתרגלו (או לא, גם זה בסדר, לא חייבים להתעקש על כל הירקות).

עכשיו תורכם, מה עובד אצלכם? ספרו לי בתגובות:

בגינה הקהילתית אין "אחרי החגים"!

 

צילום: נעה שטרייכמן

כל מי שעובד בחקלאות יודע שאין חופשות. הצמחים תמיד צריכים מים, דשן, גיזום וטיפול. ואפילו כשאין מה לקטוף והכל כבר יבש כמו בסוף הקיץ, אז עדיין יש מה לעשות - למשל, להכין את הערוגה לשתילות הבאות. 

כך מצאתי את עצמי הולכת לטפל בערוגה שלי בגינה הקהילתית גם בתקופת החגים, שהיתה משופעת השנה בהמוני ימי שבתון (שבת וחג ברצף). וזה אפילו השתלם: 

כל מי שחיה אורח חיים בריא, יודעת שאין חופשות. אורח חיים בריא, כשמו כן הוא - אורח חיים, שגרה של בריאות, שכוללת אכילה של מאכלים מזינים וטעימים ופעילות גופנית. נכון, בעונת החגים יש הרבה יציאה מהשגרה - ארוחות החג מלאות במאכלים טעימים, אך לא תמיד מזינים (והרבה פעמים מכילים הרבה יותר סוכר ושומן ממה שאוכלים ביום יום), ובימי שבתון שלא מאפשרים שמירה רציפה על שגרת הפעילות הגופנית. 

אז בין אם מתכוננים, מתכננים ומנסים לשמור על השגרה כמה שיותר ובין אם לא - עכשיו כבר "אחרי החגים", וזה הזמן להוציא לפועל את ההחלטות לשנה החדשה מלפני חודש. הדרך הנכונה לעשות את זה היא בצעדים קטנים, גם באכילה (לא ב"דיאטת כסאח") וגם בפעילות הגופנית:

בחגים הקיבה התרגלה לקבל הרבה אוכל, וכדאי לתת לה לחזור לעצמה לאט לאט. הפחיתו בהדרגה את הכמויות עד שתחזרו לכמויות, שהייתן רגילות לאכול לפני החגים. כדאי להתחיל כל ארוחה בסלט ירקות או ירקות מאודים, שגם משביעים וגם נותנים אנרגיה.

תנו לגוף להתרגל מחדש לפעילות הגופנית, ולכן אל תתחילו אימונים בעצימות גבוהה. שלבו בפעילות הרגילה שלכן אימוני כוח, שמזרזים את חילוף החומרים, ועוזרים לבנות מסת שריר על חשבון השומן שנצבר במהלך החגים. 

הצעדים הקטנים יעזרו גם לנפש ולראש להבין שהיה כייף אבל החופשה נגמרה, ושעד לחופשה הבאה חוזרים לשגרה. פרגנו לעצמכן על כל הצלחה, וגם אם המכנסיים מלפני הקיץ עדיין לוחצים, אל תתייאשו. קבעו יעדים, תכננו והציבו גבולות וזה יעזור לכן להגיע ליעד. 

רוצות להתייעץ? צרו איתי קשר yael.inbar100 בג'ימייל או 050-2500381.

גם לענת צלניקר, יועצת לכלכלת המשפחה, יש טיפים לאחרי החגים - לחצו כאן כדי לקרוא.

מתארחים בסוכה

בבניין שבו אני גרה בונים כל שנה סוכה גדולה וחוגגים עם השכנים בארוחות משותפות. כל משפחה מביאה משהו שהיא אוהבת לאכול ומומחית בהכנתו, וככה מתקבל שולחן מגוון גדול וטעים, שבו כל אחד מוצא מה לאכול, גם הילדים.

בין המנות - תפוחי אדמה צלויים, ממרחים ומטבלים, מאכלי קטניות וסלטים מירקות ועוד. אני מביאה תמיד סלט בורגול עם עשבי תיבול, שהוא גם מרענן וגם משביע.
הנה עוד כמה רעיונות (מתכונים בקישור מתחת):

סלט בורגול ועשבי תיבול 

 

סלט קינואה אדומה ושורשים לבנים 

 סלט כרוב, גזר וצנוברים

 

סלט סלק וקולרבי

סלט עם גרגירי רימון 

 

איך עוברים את הצום בקלות (יחסית)?

האיחול "צום קל" תמיד התמיה אותי - הרי מי שצם, עושה את זה בשביל להסתגף, לא בשביל שיהיה לו קל. מצד שני, לא צריך להעביר את כל היום במיטה עם כאב ראש. 

קבלו 5 טיפים לצום קל (יחסית): 

1. אכלו ארוחת בוקר מאוזנת עם חלבונים ופחמימות, ברוגע, ליד השולחן.

2. שתו הרבה מים במשך היומיים שלפני הצום (10 כוסות לפחות ביום).

3. בארוחה מפסקת - אכלו רגוע, ואל תאביסו את עצמכם עד חוסר מקום. אכלו פחמימות מורכבות (אורז מלא, קטניות שהושרו לילה קודם), שמתפרקות לאט, ואל תאכלו חריף ומלוח.

4. תוך כדי הצום - נוחו או לפחות אל תעשו פעילות גופנית מאומצת. השאירו את הרכיבה על האופניים לילדים.

5. אחרי הצום - אכלו פרוסת עוגה או כמה פירות יבשים, ורק אחרי כשעה שעתיים, אכלו ארוחת ערב שכוללת פחמימות פשוטות שמתפרקות מהר ומחזירות אנרגיה, למשל פרוסת לחם עם ריבה.

בהצלחה וגמר חתימה טובה!

סליחה

השקט של יום הכיפורים גורם לי לחשוב על דברים שהייתי רוצה לעשות אחרת. זה מין חשבון נפש, שהולך טוב עם ההחלטות לשנה החדשה, שהחלטתי בראש השנה. למשל, לבקש סליחה מהגוף שלי על שהתייחסתי אליו כמובן מאליו. 

השנה אני מבטיחה -

להזין אותו במאכלים שנכונים לו (פחות מטוגן, יותר עלים וקטניות) להקשיב לרעב, ולאכול כשאני רעבה
להקשיב לשובע, ולהפסיק לאכול, עוד לפני שאני שבעה
לשתות יותר מים, גם בחורף
ללכת לישון שעה מוקדם יותר 
להזיז את הגוף, לא רק בשיעורי התעמלות, אלא גם כשאני לא חייבת, למשל, במקום לנסוע באוטו. 

לשמוח בו כמו שהוא, ולא כמו של דוגמנית בת 14 (שכמוה לא נראיתי גם כשאני הייתי 14), 
להלביש אותו בבגדים שמתאימים לו, ולא לטרנדים שהמציאו אנשים שלא חיים את החיים שלי,
להאמין בו, שהוא יכול לעשות את מה שאני רוצה שיעשה
לעשות דברים מהנים, כמו לטייל, לרקוד ולשחק בכדור
לזרוק את האמונות המגבילות ולאמץ מטרות ישימות ומניעות קדימה

אז השנה אני סולחת לגוף שלי, ומבטיחה לשפר את מערכת היחסים שלנו, כי יש לנו עוד הרבה שנים יחד...